ספרים
הרצאות
ייעוץ

צמיחה ואיכות סביבה - הילכו שניהם יחדיו?

26/11/2013

 

בשבוע שעבר הייתי בכנס "כלכלה ירוקה – הזדמנויות חדשות בשוק העבודה" שנערך בבית סוקולוב, במקביל לבחירות לראשות מפלגת העבודה. השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, נאלץ להתגנב מאחור כדי להימנע מהמפגש מהתקשורת שהמתינה ליחימוביץ והרצוג. "בשנים האחרונות", כך אמר, הוא "היה חלק בלתי נפרד מבחירות אלו ולכן לא רצה לבלבל את התקשורת".
גם על איכות הסביבה דיבר תוך שהוא קובל על כך ש"בארץ לא באים לנושא בנפש חפצה, למרות ששם נמצא העתיד. השנה קוצצו תקציבים בתחום זה."
פרץ הודה שבתחילה לא חשק במשרד לאיכות הסביבה, אבל כשנחשף לתחום נשאב אליו בכל מאודו.
"אני 'אדום'" הודה, "ועכשו גם 'ירוק'. לכן כנס זה משקף את תפיסת העולם הרחבה שלי, של שילוב תעסוקה וסביבה."

אבל האם כלכלה ירוקה אמנם מייצרת הזדמנויות של תעסוקה? אולי בטווח הארוך. בטווח הקצר אמנם נוצרים מקומות עבודה חדשים, אך גם נעלמים מקומות עבודה מסורתיים.

בין הדברים שנאמרו בכנס:

פרופסור הונג ג'ונג הו, מבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת סיאול, הגדיר את שנות ה-60-80 בארצו כתקופת "הענן השחור". תקופה בה קוריאה הדרומית הענייה צמחה במהירות ושילמה מחיר כבד באיכות סביבה (ובאיכות החיים. תופעה המזכירה את המתרחש בסין של השנים האחרונות – ש.ש.).
את שנות ה-90 הגדיר כשנות "העשן הלבן" - אסון אקולוגי שארע בשנת 1991 הוביל לתהליך מאסיבי של רגולציה המכוונת לשמירה על איכות הסביבה. משנת 2008 מיושמת בקוריאה הדרומית מדיניות של "צמיחה ירוקה" במסגרתה החל תהליך מקיף של ייעור מחדש, נעשתה השקעה רבה בטיהור נהרות ובסלילת מסילות ברזל. יוזמות אלו גם יצרו מקומות עבודה רבים.
עוד אמר כי הצלחה של מדיניות ירוקה כרוכה בשילוב של ארבעה גורמים: מחויבות פוליטית, קונצנזוס לאומי, קיומן של מסגרות מוסדיות מתאימות, וגם... סבלנות והתמדה, כי בתחום זה אין תוצאות מיידיות.

התפתח דיון בשאלה האם עבודות תשתית אלו הן מה שמבקשים לכנות כ"עבודות ירוקות".
פרופסור הו הודה שאת העבודה במסגרת פרויקט ארבעת הנהרות, שנועד למנוע שיטפונות על ידי העמקת הנהרות, לא ניתן לכנות "עבודה ירוקה", אך הוא התעקש על כך שסלילת מסילות רכבת היא עבודה ירוקה, משום שהרכבת מצמצמת את השימוש בכלי רכב מזהמים.

סוגיה זו זכתה לדיון גם בהמשך הכנס. היועצת הסביבתית שגית פורת הציגה הגדרה של "תעסוקה ירוקה" ככזו שלוקחת בחשבון ראיית כוללת של קיימות, שיש בה גם היבטים חברתיים. היא הציגה את "גישת התעשייה" הקובעת שאם תוצר העבודה הם מוצרים ושירותים ירוקים. התפוקה היא מקור ההגדרה, ואת "הגישה התעסוקתית" המדגישה את התהליך, את המידה בה תהליכי ייצור ידידותיים לסביבה (ולא משנה מה מייצרים).

בעיני הניסיון להגדיר עבודה ירוקה הוא ניסיון מאולץ, כי קשה להגדיר אותה, ובעצם בשביל מה? כנראה שהדבר נעשה בגלל הצורך במיתוג. המונח "עבודה ירוקה" מצלצל היטב ומחזקת את הירוקים, שאחד הטענות שאתם הם מתבקשים להתמודד היא מחירה של הירקרקות - פגיעה בפיתוח ובתעסוקה (לטווח הקצר, כפי שכבר טענתי בפתיח).

דורון אברהמי, ראש מינהל סביבה במשרד הכלכלה, הצהיר כי הממשלה מפעילה כלי מדיניות (רגולציה ותמריצים – מקל וגזר) כדי לקדם כלכלה ירוקה. כדוגמה הביא את התמיכה בהתייעלות אנרגטית וסביבתית על ידי מענקים וייעוץ. במשרד מופעלת תוכנית סיוע להסבת מפעלים לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה. "יש התעוררות בנושא," אמר, "גם מצד הצרכנים, שמתחילים לתת חשיבות לשיקולי סביבה, וגם מצדם של ארגונים." למשל, יש ארגונים הבודקים את טביעת הרגל הפחמנית שלהם גם מעבר למה שמחייבת אותם הרגולציה.

ד"ר אוהד קרני, מהמשרד להגנת הסביבה, אמר שהממשלה צריכה להוות דוגמה ולכן החל תהליך של "יירוק" הרכש הממשלתי, וחובה זו כבר מופיעה במכרזי הממשלה.

על העלייה בחשיבות הנושא דיבר גם ד"ר רובי נתנזון, מנהל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית (שארגן את הכנס יחד עם קרן פרידריך אברט). הוא סיפר שאחד מארגוני העובדים הגדולים בעולם, IG-Metal, ארגן כנס שדן בהשפעתה של הקיימות על תעסוקה בו דנו גם בשאלות של עבודה ירוקה ועבודה הוגנת.

(ואם עבודה הוגנת היא העניין אז אולי כדאי לצרף לניסיונות ההגדרה של עבודה ירוקה עוד כיוון: סביבת עבודה ראויה, שיש בה גם שמירה על רמה גבוהה של בטיחות ושל גהות - ש.ש.)

מייקל ויליאמס מנהל המדיניות והחקיקה בארגון "Blue Green Alliance" (ארגון אמריקאי שמאגד ארגונים המבקשים לקדם תעשייה ירוקה) הסביר לשומעים איך הטיפול של התעשייה בבעיות סביבתיות לא פגעה בה, אלא להיפך. הוא הביא כדוגמה (שלילית) את תעשיית המכוניות האמריקאית שהתעלמה מהמגמה הגוברת של אי רצון הלקוחות בעולם במכוניות זוללות דלק וסופה שכשלה עד שהממשלה נאלצה לחלץ אותה.
ויליאמס אופטימי. אמנם המגמה הירוקה תגרום לאבדן מקומות עבודה (הוא הביא כדוגמה את סגירתם של מכרות פחם), אבל היא תיצור מקומות עבודה חדשים רבים יותר. ויליאמס לא  הבליע בדרך זו את עובדת אבדן מקומות העבודה וציין כי זו בעיה לא פשוטה.

אסנת אביטל, ראש תחום איכות סביבה בהתאחדות התעשיינים, אמרה כי הרגולציה מועילה בכך שהיא מחייבת גם את המתחרים יעמדו בסטנדרטים. היא הדגישה כי הרגולציה יכולה להביא תועלת רק אם לארגון יש אורך נשימה. לעומת זאת, אם הארגון ממילא לחוץ, הרגולציה מאד מכבידה עליו.
הגישה של תעשיינים לרגולציה חוצה גבולות ויבשות. גם פרופסור הו סיפר שלסקטור הפרטי בארצו אין בעיה עם זה שהממשלה תשקיע באיכות סביבה, אבל עם הרגולציה כן יש להם בעיה. הוא הצביע על נכונות התעשייה לצמצם בצריכת אנרגיה, אך לאו דווקא משיקולים סביבתיים, אלא משיקולי עלות. (קוריאה הדרומית מייבאת חלק ניכר ממקורות האנרגיה שלה.)

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד