ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: שרי אריסון והמנהלים: איפה הדירקטוריון בסיפור?

ההמולה סביב אישיותה של אריסון מסתירה שחקן חשוב: דירקטוריון הפועלים. עזיבת אמיר ברנע רמזה כי הבנק אינו ידידותי לדירקטורים שחושבים אחרת מבעלת השליטה. כיצד ינהג הדירקטוריון אם אריסון תבקש לרתום אותו לגחמותיה?
[ת.ע. 4/7/2009] 

[פורסם לראשונה ב - YNET]

 

ההמולה התמידית סביב בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון - המאבק המתוקשר בינה לבין הנהלת בנק ישראל על הדחת היו"ר, דני דנקנר, ומאוחר יותר - השקת ספרה החדש, הסתירו שורה של שחקנים חשובים נוספים, שהשכילו למלא פיהם מים - יתר חברי דירקטוריון הבנק.

 

הרי ברגע שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, שידרו מסר ברור ולפיו הם לגמריי לא מרוצים מתפקודו של דנקנר, עד שדרשו להדיחו, הם בעצם גם אמרו שאינם מרוצים מעבודת הדירקטוריון. אמנם דנקנר, כראש הדירקטיבה, ספג את עיקר הביקורת ושילם את מחיר העמידה בפיסגה, אבל גם יתר חברי הדירקטוריון לא יוצאים נקיים.

 

איננו יודעים עדיין את מגוון הסיבות שב גללן נדרש דנקנר לפרוש, אבל סביר להניח כי את ההחלטות שעשה או הוביל, לא עשה לבד. ההחלטות בגוף כמו בנק הפועלים אינן מתקבלות רק על ידי יו"ר: ההצעות מובאות לדירקטוריון, מתנהל דיון, נערכת הצבעה והצעה מתקבלת.

 

הכתובת הייתה על הקיר

דירקטוריון בנק הפועלים חווה לפני פחות משנתיים טלטלה משמעותית שלא זכתה לתהודה מספקת. באותה עת עזב את הדירקטוריון מומחה הבנקאות, הדח"צ אמיר ברנע. הסיבות לא הובהרו עד כה. הפרישה נומקה בחילוקי דעות. מה היו חילוקי דעות אלו? לאלוהי השקיפות פתרונים.

 

מאז שונה הרכב דירקטוריון הבנק באופן משמעותי. רוב חבריו נמצאים בתפקידם פחות משנתיים, ויש בהם פחות עושי צרות מסוגו של ברנע. זהו שינוי חד מדי גם עבור גוף פחות שמרני מבנק. בין המינויים החדשים היו מקורביה של אריסון, חלקם שותפים פעילים בעיסוקיה האחרים. לא לכולם בקיאות מספקת בעולם הבנקאי המורכב.

 

המפקח על הבנקים היה צריך להתערב כבר אז. היה עליו לבחון אם שינוי כה משמעותי בהרכב הדירקטוריון אינו פוגע בהתנהלות הבנק. אמנם, לא ברור אם הייתה לו סמכות חוקית לנהוג כך, אבל גם אמירה נחרצת שלו בעניין הייתה זוכה לתהודה ציבורית ראויה. אבל המפקח שתק, ואולי רק מלמל מספר מילים של אי שביעות רצון. גם הוא היה חדש יחסית בתפקידו. הדבר חזר אליו בעוצמה תודות למשבר הכלכלי, עד שנאלץ לדרוש את הדחת היו"ר.

 

הדירקטוריון הוא לא בית בובות של הבעלים 

מימשל תאגידי תקין מחייב לשים גבולות ברורים בין הקשר האישי עם בעל השליטה והתלות בו לבין חברות בדירקטוריון, ולא מדובר רק בדח"צים.

 

אם עובד או עובדת של אריסון השקעות הם גם דירקטורים בבנק הפועלים יהיה להם קשה יותר, מטבע הדברים, לבצע את עבודתם. משום שבניגוד לדירקטור, המתפרנס מחוץ לקבוצה, עובד של אריסון השקעות תלוי בבעלת השליטה לפרנסתו. כיצד יוכל, איפוא, להתנגד לה כאשר יחשוב כי טובת הבנק דורשת, למשל, להפנות כספים להשקעות חדשות ולא לדיבידנדים?

 

איננו טוענים, כמובן כי מישהו זמם משהו מראש, או שלדירקטורים שמונו על ידי אריסון ותלויים בה לפרנסתם יש כוונות זדון או חוסר אינטגריטי: לא ולא. אבל כשאמיר ברנע חשב אחרת הוא חזר תוך יום לאקדמיה ולעסקי הייעוץ שלו. לנציגי אריסון השקעות בדירקטוריון בנק הפועלים יהיה קשה הרבה יותר לנהוג בדרך זו, כי הם עשויים למצוא עצמם חסרי עבודה. זה אילוץ רב עוצמה, שאסור שירחף מעל ראשו של חבר דירקטוריון רציני. חשוב לצמצם תלות כזו עד למינימום.

 

הדירקטוריון ואריסון: האם הוא יכול לפקח עליה?

 

וכל זה מוביל אותנו לשאלה, שקיבלה השבוע ביטוי רחב בתקשורת הפופולרית: האם התנהלותה של בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, עשויה להשפיע על עסקיו?

 

מרבית ההתעסקות התקשורתית באריסון היא רכילות נטו, אין לה דבר וחצי דבר עם שאלות כלכליות. התקשורת והציבור עוסקים בה בשקיקה כי היא אשה עשירה ומפורסמת, טלנובלה מהלכת בשידור חי. אם דירקטוריון הבנק מתפקד, הרצונות האישיים של אריסון, העדפותיה ואמונותיה אינם אמורים להשפיע על איכות הניהול שלו.

 

אבל גם אם נניח שאריסון תנהג בחוסר תבונה קיצוני ותרצה להשפיע על התנהלות החברות הגדולות שבשליטתה בדרך לא ראויה, אז מה? האם לאור התנהלותם של חברי ההנהלות וחברי הדירקטוריונים שלה עד כה, אנו אמורים להניח כי ישתטחו לרגליה וייכנעו לגחמותיה? מקרה כזה יהיה מבחן לאינטגריטי שלהם ולמוניטין המקצועי שצברו בדי עמל. ימים יגידו, האם התפקיד והמינוי עומדים מעל הכול.

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד