ספרים
הרצאות
ייעוץ

ישראל בדרך לגמילה משחיתות. זה משפיע על הניהול

לאן יוביל אותנו השיח הציבורי על השחיתות? האם יעניק לגיטימציה לנקיי הכפיים לפנות לדרך השחיתות או יעזור להוקיע את האשמים ויצעיד אותנו אל דרך הישר? הגמילה מהשחיתות - שתי תוצאות אפשריות

[פורסם לראשונה ב - YNET]

מדינה ישראל החלה תהליך ממושך של גמילה - גמילה משחיתות. יש עוד הרבה מה לעשות, מדובר בשינוי תרבותי שלוקח זמן ואנרגיות רבות. אבל התהליך החל והוא לא מתמצה רק בראשי המדינה ובפוליטיקאים שלה. הבאזז התקשורתי מחלחל גם לשיח היומיומי ועושה את שלו.

 הנה לדוגמה שני כנסים עיסקיים בתחומים שונים שנערכו בשבוע שעבר, בשניהם הייתה התייחסות להיגיינה העיסקית.

בכנס שאורגן על ידי ירחון הניהול סטטוס, ועסק במגמות חדשניות בקמעונאות, סיפר פרופסור אבי דגני, נשיא מכון גיאוקרטוגרפיה, כי בסקר צרכנים שערך נמצא כי שני פרמטרים הם החשובים ביותר בעיניו של הצרכן. האחד - קבלת תמורה ראויה עבור כספו. השני - ביצוע רכישה מסוחר הוגן. "אך אין די סוחרים הגונים בישראל", ציין בצער פרופסור דגני.

כנס אחר, שאורגן על ידי חברת הייעוץ משיק, עסק במיקור חוץ (אאוטסורסינג) בתחום הרכש - תחום בו קיים פוטנציאל רב לגילויי שחיתות. שאלתי את אחד מראשי העוסקים בתחום מדוע סוגיית האתיקה כמעט שאינה עולה כנושא מתבקש בכנסים העוסקים ברכש. "זו כניסה לשדה מוקשים", ענה לי.

טריק תקציבי

אבל אחד המרצים המרכזיים בכנס זה בכל זאת התייחס לשאלת ניקיון הכפיים בתחום הרכש. היה זה דווקא ליאור אגאי, ראש מינהל הרכש הממשלתי, שנגע בשתי סוגיות רלוונטיות: "יש מקרים", אמר, "בהם יחידות ממשלתיות רוכשות שירותים בשיטת מיקור חוץ כטריק תקציבי" (תופעה זו בולטת במיוחד בהעסקת כוח אדם על ידי ספקים חיצוניים. דבר המאפשר לעקוף תקני כוח אדם והסכמי עבודה קיבוציים – ש.ש). "זו עבירה על החוק", הדגיש אגאי.

 הוא הוסיף ואמר גם כי במקרים רבים על פי מבנה המכרז ותנאיו כבר אפשר לדעת אלו ספקים ייגשו אליו, ואפילו מי מהם יהיה הספק הנבחר. במילים אחרות - אגאי נתן להבין כי במקרים רבים המכרז "תפור". אין אלו חדשות מרעישות, אך החדשה האמיתית היא שפקיד ממשלתי בכיר בא ושם את הדברים על השולחן, קבל עם ועדה.

 השיח הציבורי בנושא השחיתות יכול להוביל לשני כיוונים: האחד - שלילי - חשיפתם של מקרים רבים של שחיתות, בעיקר בקרב בכירים ומי שנתפסים מנהיגים, פוליטיים או עיסקיים, יכולה לתת לאחרים לגיטימציה לנהוג בדרך דומה. חשיפה כזו יכולה דווקא לגרום להעמקת התופעה בשיטת ה-"ME TOO" הלקוחה מעולם השיווק.

הכיוון השני – החיובי - הוא כיוון ההתנקות. זאת אומרת - "בא נוקיע ונעניש את האשמים ומעתה ננהג אחרת". ניתן להאמין ולקוות כי הדרך החיובית תגבר. המאמץ נעשה בכיוון זה. לדוגמה, בשנה שנתיים האחרונות הולך וגדל מספרם של הארגונים המאמצים באופן פעיל (לא רק הצהרתי) קודים של אתיקה, שעל פיהם ניתן לבחון בפועל את התנהגותם.

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד