ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: כיבוד נורמות, או סחבק מעל לכל?

פרשת תא"ל צ'יקו תמיר מעלה כמה סוגיות עקרוניות, כאשר החשובה שבהן נוגעת לדיון בשאלה באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות - כזו שמבוססת על "סחבקיות" ועיגול פינות, או כזו שמבוססת על נורמות מערביות מתוקנות
[ת.ע. 21/6/2009]

[פורסם לראשונה בטור ניהול ב - YNET]

לאחר מתן גזר הדין לתא"ל צ'יקו תמיר עולות סוגיות מהותיות, שהחשובה שבהן היא זו הנוגעת לאורחות חיינו. חשיבותו של גזר הדין, אשר כלל עונשים משמעותיים, אינה נמצאת בהשלכותיו על המשך הקריירה של תא"ל תמיר. החשיבות נמצאת בעצם היותו של פסק הדין דיון בשאלה באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות. לא פחות.

 

כל ישראל חברים

אחד מהמאפיינים הבולטים של מדינת ישראל והחברה הישראלית הוא ערך החברות והשותפות. על עקרונות אלו גדלנו, והם היוו מרכיב מרכזי וחשוב מעין

 

כמוהו בגיבוש חוסנה של המדינה. למרות שבשנים האחרונות ערך זה נסדק, והאינדיבידואליות עולה כפורחת, ערכים אלו עדיין חזקים בישראל יותר מאשר ברוב ארצות העולם. עבר משותף רב עוצמה, לצד התמודדות משותפת עם קשיים מתמידים - כולל איום קיומי - יצרו את האתוס.

 

אך לתופעה מרשימה זו יש גם השלכות שליליות, בעיקר באותם מקרים בהם הרצון לתמוך בחבר גובר על עקרונות חשובים אחרים - כמו למשל אמירת אמת או פעולה לפי עקרון השוויון.

 

כאשר חברה בהתהוות הנלחמת על קיומה עושה פשרות מוסריות כדי לשרוד, ניתן אולי להבין זאת. אך כאשר חברה יציבה שחוסנה לא מוטל בספק ממשיכה לנהוג כך, יש בדבר טעם לפגם.

 

בדרך להפיכתה של ישראל למדינה יציבה ומתוקנת בעלת סממנים מערביים מובהקים שכחנו לשנות את כללי המשחק להם הורגלנו. שלטון הפרוטקציה והעדפת המקורבים עדיין רווח, עדיין מעגלים פינות יותר מדי פעמים. כיום יש לכך פחות לגיטימציה, כי הדבר פחות נדרש, אך לא כולם משכילים להפנים זאת. זה לוקח זמן.

 

מהי מנהיגות?

בפסק הדין של תמיר בלטה הביקורת על מערכת הטיוח של החקירה שערכה מצ"ח. זהו עניין חמור כשלעצמו, וחשוב לגלות מאיזה דרג ירדה ההוראה, במפורש או במשתמע.

 

עם זאת, לא הוקדשה מספיק תשומת לב ציבורית לביקורת חמורה הרבה יותר - זו שהופנתה נגד האלופים שהרעיפו שבחים על תמיר. השופטים ציינו כי בדבריהם היה מעין מסר כפול, שכן מצד אחד ערך האמת הוא בראש הקיום הצבאי, ומצד שני פעולת הצבא נעצרת מול מחויבות כלפי קצין בכיר מאוד, שיש לצבא אינטרס לשמר אותו.

 

"כפל מסרים זה עלול לפעול כבומרנג הרסני, הוא עלול לפגוע באמון של החיילים ושל דרגי הפיקוד הנמוכים במערכת הפיקוד", טען בית המשפט.

 

במילים אחרות, בית המשפט קבע כי בכירי הקצינים של צה"ל עדיין מעדיפים את הסחבקיות על הנורמות. זהו שיקול דעת לקוי - הנכונות להקריב את האיכויות הפיקודיות של הצבא לטובת קריירה של קצין אחד ששגה.

 

אין לי ספק שאותם אלופים היו מלאי רצון טוב, וכל אחד מהם הוא איש יקר שתרם

 

רבות למדינה. שיקול הדעת וסדרי העדיפויות הן המדאיגים אותי. הרי זו בעצם מנהיגות - היכולת להקריב אינטרסים של נוחות וטווח קצר לטובת אינטרסים רחבים יותר - כאלו שרואים את התמונה הכוללת.

 

היותו של צ'יקו תמיר קצין מעוטר ומומלץ עומדת לו במקרה זה לרועץ. קצין כזה, המהווה דוגמה אישית ומודע למעמדו, חייב יותר מסתם קצין להקפיד בקלה כבחמורה. ההמלצות החמות שקיבל מחבריו האלופים היו צריכות להשפיע לחומרה על החלטת השופטים, דווקא בגלל ההשפעה שיש לו כמפקד בעל מוניטין על גיבושה של הרוח הצה"לית.

 

תרומתה של מערכת המשפט

מערכת המשפט בישראל תורמת רבות להפיכתנו למדינה מתוקנת. בשנים האחרונות "הפתיעה" המערכת פעם אחר פעם את הציבור בפסקי דין המעבירים מסר כי כעת יש לנהוג על פי נורמות סבירות, כמו במתוקנות שבמדינות המערב.

 

בית המשפט נהג באומץ וטוב שכך. כנראה שאימוץ נורמות ראויות כתובנה ניהולית נכונה היא עדיין מסובכת מדי, ולכן צריך מערכת אכיפה שתסייע לארגונים לנהוג בדרך זו. אם לא יתקבל ערעורו של תמיר, יהיה זה עוד שלב בהפיכת ישראל למדינה מתוקנת, שגם תמיר וגם בנו ייהנו לחיות בה.

 

ההיבט האישי

אנו לא מתעלמים מההיבט האישי. צר לנו על תמיר, באמת. שגיאה שטותית הופכת לפרשה גדולה ומתוקשרת. אבל תמיר עצמו הודה ששגה שגיאה חמורה. אם כך, על מה מלינים? הוא מקבל עונש בהתאם - עונש שלוקח בחשבון את ההשלכות של התנהגותו בפרשה זו על פיקודיו.

 

אני במקומו לא הייתי מערער. הרי לא חרב עליו עולמו. איכויותיו לא התפוגגו באחת, ולבטח ימצא דרכו במהירות במסלול קריירה אחר. מה גם שיש לו חברים רבים האוהבים ומוקירים אותו. תמיר עוד עשוי לגלות שהפרשה היא הדבר הטוב ביותר שקרה לו. 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד