ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: המשתמטים וגבולות האפליה התעסוקתית

קריאתם של מעסיקים להימנע מלהעסיק עובד שהשתמט משירות צבאי מעלה את השאלה לגבי חוקיות המהלך; אף שיתכן שיש בכך מרכיבים של אפליה, יכולים מעסיקים לטעון כי השתמטות היא מדד לאי הצלחה בעבודה

[פורסם לראשונה ב - YNET]

איש העסקים ראובן אגסי, בעליה של חברת קוויקסופט, קרא לפני מספר שבועות להנהלות של חברות אשר הוא מכהן בדירקטוריונים שלהן להימנע מלהעסיק עובדים שהשתמטו משירות צבאי, כולל כאלו שהדירו רגליהם משירות לאומי, או שירות אחר, חלופי, למען הכלל. לקריאתו של אגסי הצטרפו באחרונה מעסיקים נוספים.

האם יש בכך משום אפליה בקבלה לעבודה? מבחינה משפטית אין מניעה לשאול אדם אם שירת בצבא; ואם לא שירת, ניתן לשאול אותו מדוע לא?

כעת מגיעה, להערכתנו, סוגיה מורכבת יותר, זו האמורה לבחון את האופן בו מידע המתפרש כהשתמטות משירות צבאי משפיע על החלטה שלא לקבל את המועמד לעבודה.

אם ההחלטה נפלה משיקול שמקורו בתפיסת עולמו האישית של מקבל ההחלטה, ואין לה קשר עם המידה בה יכול המועמד לבצע כראוי את המשימה המיועדת, אפשר שיש בה מרכיבים של אפליה. אפליה שמקורה בהשקפה שונה, או דרך חיים שאינה נראית למעסיק הפוטנציאלי.

אגסי היה מודע לדבר. בשיחות שנערכו עמו ופורסמו בתקשורת אמר כי הוא נאמן לגישתו, וכי מצדו שיתבעו אותו על כך.

עם זאת, קשה מאד יהיה להוכיח מה באמת השפיע על החלטתו של מעסיק כמו אגסי. רשויות אכיפה רלוונטיות, אם מישהו בכלל יטרח להפעילן, יתקשו לחדור לנבכי מוחו. שהרי מעסיק כזה תמיד יוכל לטעון טענה של טעם ולפיה השתמטות משירות צבאי יכולה להוות במקרים רבים מדד ראוי לאי הצלחה בתפקידים רבים.

מעסיק כזה יכול לטעון, למשל, כי ההשתמטות היא בעיניו ביטוי לאי רצון ליטול אחריות, תכונה חשובה מאד למילוי התפקיד המיועד, אליו ביקש להתקבל המועמד ה'משתמט'.

הוא יוכל לטעון כי מי שמוכן כי אחרים ישאו בנטל במקומו אינו מתאים לעבודה אצלו, המושתתת על שיתוף פעולה וסיוע הדדי. הוא יוכל גם לטעון כי אופי היחידה לה יועד המועמד דומה להתנהלותה של יחידה צבאית ולכן לניסיון הצבאי של עובדיה, ולהווי שנוצר בקרבם, יש משקל רב בהצלחתה.

רק לאחרונה אמר לי בעניין זה עו"ד רובי בכר, שותף מנהל של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ (פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'): "אנחנו לא מסתכלים רק על הציונים בלימודי משפטים, אלא על העשייה הכוללת של המועמדים לעבודה אצלנו, כולל הרקע הצה"לי שלהם. לדעתי, מי שמילא תפקידי פיקוד בצבא עבר כור היתוך שהכשיר אותו לעבוד עם אנשים ולהתמודד עם לחצים."

טיעונים כמו אלו יקשו מאד על מועמד כלשהוא לטעון כי הופלה רק משום שלא שרת בצבא. הוא יוכל לטעון זאת רק אם המעסיק יאמר לו במפורש כי הוא לא מתקבל לעבודה רק בגלל שהשתמט.

ואפילו במקרה כזה, כלל לא בטוח שאותו מועמד אמנם יזכה בתביעתו. כי אפשר שזכותו של מעסיק היא להעסיק רק עובדים בעלי רקע מסוים. זאת משום שניתן לטעון כי בבחירת עובדים לא ניתן להתייחס רק ליכולת לבצע כראוי את התפקיד המיועד, אלא יש לבחון גם את יכולת ההשתלבות הכוללת במרקם החברתי של מקום העבודה.

כפי שהוסיף ואמר לי עו"ד בכר, בעצמו יוצא יחידה קרבית: "יותר נעים לקלוט לעבודה אנשים שתרמו למדינה. הם ראויים להתייחסות יותר אוהדת מצדנו". 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד