ספרים
הרצאות
ייעוץ

מה לשירות בצה"ל ולגיוס עובדים?

קביעת תנאי סף של שירות צבאי, למעט מקרים חריגים, היא התנהלות לא מקצועית, לא אתית ולא חוקית. שימוש בצבא כמנגנון מיון הוא קיצור דרך, שלא תורם לארגון
[ת.ע. 30/4/2009]

[פורסם לראשונה ב - YNET]

הניסיון, שבינתיים לא צלח, לפטר את פקחי רכבת ישראל (רובם ערבים) בגלל שלא שירתו בצבא, מעלה את אחד הכשלים הבולטים שארגונים רבים לוקים בהם בניהול תהליך הגיוס של עובדים לשורותיהם - ההסתמכות על הצבא כגורם מיון והכשרה. צה"ל מהווה גורם מיון ראשוני אצל ארגונים רבים, שבדרך זו עושים לעצמם עבודה קלה.

 

ניהול נכון

ארגון המגייס באופן מקצועי צריך לבחון שני מרכיבי התאמה מרכזיים: קיום של תכונות וכישורים רלוונטיים לתפקיד, והתאמה לדרך ההתנהלות והתרבות של הארגון והיחידה אליה מיועד המועמד לעבודה. שירות בצבא מהווה רק אינדיקציה חלקית לאבחנות אלו. לא ניתן להניח בסבירות ראויה כי עצם השירות בצבא מקנה את הכישורים המתאימים.

 

למשל, מהדוגמא של רכבת ישראל עולה כי הארגון ביקש לאייש את תפקיד הפקח ביוצאי צבא "משום שצה"ל מכשיר את חייליו בהפעלת מכשירי קשר ומקנה להם דפוסי משמעת ועבודה במסגרת היררכית". אם לרכבת ישראל היה חשוב שפקחיה יהיו מיומנים בהפעלת מכשירי קשר או בעלי ניסיון במערכת היררכית, היה עליה לבדוק את קיומם של קריטריונים אלו אצל המועמדים לעבודה אצלה לתפקיד זה.

 

מה זה קשור לצבא? ואם יש מועמדים שעונים על תנאי סף אלו ולא שירתו בצבא, לא ניתן יהיה לגייסם? הרי יש גם בוגרי צבא שלא הפנימו ערכי משמעת, שאינם מסוגלים לעבוד בהיררכיה ושגם מתקשים בהפעלת מכשירי קשר.

 

ארגון המגייס באופן מקצועי קובע את הקריטריונים לגיוס ובוחן את מידת קיומם אצל מועמדים לעבודה. בחינת ניסיון קודם בארגון אחר הוא רק אחד המרכיבים, והוא רלוונטי במיוחד לגבי אנשי מקצוע בתחומי התמחות ספציפיים, שחשוב כי יצברו בהם ניסיון תעסוקתי, כחלק מתהליך הלימוד של בעל המקצוע.

 

לא נכון להתייחס למאפיין כללי כמו שירות בצבא כמאפיין גורף של כישורים ויכולות. זה לא מקצועי. אי אפשר להסתמך על תהליך המיון של ארגון אחר, אפילו אם מדובר בצבא הגנה לישראל.

 

אתיקה וכיבוד החוק

צה"ל אינו עוד ארגון שצוברים בו ניסיון. לשירות בו יש השלכות מוסריות וחברתיות - צה"ל הוא צבא העם, והשירות בו חובה. מורכבת נוספת הכרוכה בשירות הצבאי נעוצה גם בעובדה ששתי קבוצות אוכלוסייה בולטות אינן משרתות בו - ערבים ויהודים חרדים, שהם ממילא אוכלוסיות המצויות בתחתית הסולם הסוציו אקונומי.

 

ארגונים, גם בשירות הציבורי וגם במגזר הפרטי, נוטים לשלב את השירות הצבאי כקריטריון בתהליך המיון שלהם - לא רק בגלל כישורים ויכולות שהם מאמינים כי נצברו בצבא - אלא גם מסיבות אידיאולוגיות. הנהלותיהן סבורות כי עליהן לתת יתרון למי שנתפס בעיניהם כאחד שתרם לעם ולמדינה.

 

גישה זו כשלעצמה ראויה להערכה, משום שהיא מצביעה על כך שהארגון לא פועל רק משיקולים תועלתיים בלבד. אך יש בה משום אפליה, גם אם זו נגרמת שלא מדעת, אפליה דווקא כנגד שתי קבוצות אוכלוסייה שחשות כי הן מופלות לרעה בחברה הישראלית. כמו כן, יש לזכור כי אפליה בקבלה לעבודה היא עבירה על החוק, גם אם נעשתה שלא מדעת.

 

קצר הוא ארוך
לסיכום, קביעת תנאי סף של שירות צבאי (למעט, כמובן, מקרים חריגים כמו תפקידים ביטחוניים מובהקים וכדומה) היא התנהלות לא מקצועית, לא אתית ולא חוקית. כך גילתה הנהלת הרכבת את שגילו רבים לפניה בהקשרים מגוונים - הדרך הקלה והקצרה הופכת לארוכה ומייגעת. רצו לקצר תהליכי מיון וחטפו קיתונות של ביקורת ותביעה משפטית.

 

הערכה שלנו: בית הדין, האמור להכריע בסוגיה זו בימים הקרובים, יעצור את תהליך הפיטורין ואולי אף יקבע תקדים חשוב בנושא. בכך כמובן גם יסייע (יש מי שיאמר - יאלץ) הנהלות לשפר עוד תהליך ניהולי. 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד