ספרים
הרצאות
ייעוץ

איך להשיג עובדים טובים מבלי לשלם כסף

24/04/2013

 

אחד התחומים בהם בעלי עסקים אינם ששים לשלוח את היד אל הכיס היא בעת הניסיון לאתר עובד חדש. במרבית המקרים לא יפנו לחברת השמה אלא יטו להשתמש בכלים חלופיים, שעלותם נמוכה יותר, כמו לוחות דרושים.

עם זאת, הפרסום לא חוסך את ההשקעה בהמשך התהליך – מענה טלפוני לפונים, הזמנה של חלק מהם לראיון, שליחתם של אלו שעברו את השלב הראשון של ראיון היכרות (בדרך כלל, ראיון לא מקצועי) לבדיקה גרפולוגית. גם כי היא זולה יותר (ולעיתים נחשבת מהימנה פחות) ממבדקים במכון מיון וכדומה.

 

מה יעשה אותו בעל עסק המבקש לאחוז במקל בשתי קצותיו? גם לשפר את התהליך וגם לחסוך.

מצד אחד, הוא מבקש להפוך את תהליך האיתור והבחירה למקצועי יותר. הוא ועובדיו אינם מומחים בגיוס ובמיון עובדים ולכן גם היה מעדיף לחסוך את משאבי זמן המוקדשים לאיתור עובד ולהפנות אותם למשימות בהם יפיקו ערך מוסף אמיתי עבור העסק.

מצד שני אינו שש, כאמור, לשלם למי שיעשה עבודה זו במקומו. על פי רוב זו חברת השמה שבמקרה של הצלחה באיתור מועמד מתאים תגבה ממנו תשלום בגובה של שכר חודשי.

 

בסידרת הכתבות אציג שורה של דרכים חלופיות להשגתה של מטרה זו - במרכזן פנייה לארגונים המקדמים העסקה של קבוצות אוכלוסיה שונות.
בישראל פועלים שורה של ארגונים שיש להם אינטרס לקדם העסקה של קבוצות אוכלוסיה שונות ולכן

לא רק שלא יגבו כסף מהמעסיק עבור השמה כזו, אלא יעמידו לרשותו שירותים מקצועיים ללא תשלום.

בכתבה זו אציג שני גופים  ממלכתיים: "מינהל הפרישה של צה"ל" ו"שירות התעסוקה" המתחדש.

מינהל הפרישה של צה"ל

עקב גודלו, ומשום שאנשי צבא הקבע פורשים בגיל צעיר יחסית מתוך הכרה שינהלו קריירה שנייה בשוק העבודה האזרחי, פועל בצה"ל "מינהל הפרישה" על בסיס קבוע. מינהל זה פועל למעשה כשילוב של חברת השמה ומרכז לניהול קריירה.
אמנם גופי ההשמה במינהל הפרישה הוקמו כדי ליצור הזדמנויות תעסוקה והשמות לפורשי צה"ל, אך הם רואים גם במעסיקים את לקוחותיהם. זאת כדי שהמעסיקים יראו במינהל לא רק ארגון הדואג לפורשי צה"ל, אלא גם מערכת המבקשת להעניק להם שירות מקצועי.
עד לאחרונה טיפל מינהל הפרישה רק בפורשים משירות קבע מלא בצה"ל נגדים וקצינים שגילם 42 ומעלה. אך לאחרונה, עקב תהליכי התייעלות משמעותיים שחווה צה"ל, החל מינהל הפרישה לטפל בשתי אוכלוסיות יעד נוספות. האחת היא מסיימי שירות "קבע ראשוני" של שבע שנים – צעירים בשנות העשרים המאוחרות לחייהם. השנייה היא אנשי "קבע מובהק" שתהליך השירות שלהם נקטע. אלו אנשים בגיל ביניים, בדרך כלל בשנות השלושים לחייהם.
רבים מבעלי העסקים אינם יודעים שכיום צה"ל יכול לסייע להם גם במציאת עובדים צעירים יותר ולא רק אנשי קבע ,מובהקים". גם לצעירים אלו יש השכלה וניסיון לא מבוטל בתחומים מקצועיים מגוונים כמו תחומי ההנדסה, תפעול ולוגיסטיקה.

מינהל הפרישה אינו מסתפק רק בהעברת קורות חיים למעסיקים. כל פורש עובר שני ראיונות מקיפים ומן הסתם הקשר השוטף שלו עם אנשי ההשמה של המינהל וההיכרות עמם מקלה עליהם לבחון את מידת ההתאמה שלו למישרות המוצעות.

מינהל הפרישה מפעיל ארבעה מרכזי השמה ברחבי הארץ: אחד בצפון הארץ, אחד בדרומה, ושניים באזור המרכז. השניים האחרונים ממוקמים במתחם המשרדים של שני ארגוני מעסיקים גדולים: התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר. פעילות המרכזים כוללת איתור מעסיקים, שימור הקשר עמם ומתן מענה על פניותיהם.

שירות התעסוקה

גוף ממלכתי נוסף שלא זוכה למוניטין רב כגורם השמה משמעותי, על אף שזהו תפקידו, הוא שירות התעסוקה. הנהלתו החדשה מנסה להמציא את השירות מחדש. היא מודעת לעובדה כי השירות נתפס כמי שמבקש לקדם את העסקתם של המובטלים ופחות מעניינים אותו המעסיקים.

הנהלת השירות מתחילה להבין כי מעסיקים שמקבלים שירות גרוע משירות התעסוקה, קצב תגובה איטי ומועמדים שרק רוצים בהחתמת טפסים כדי לזכות בדמי אבטלה, לא יגייסו את אותם עובדים שבטובתם השירות כה חפץ. לכן, במסגרת שידוד המערכות, גייסו בתחילת השנה סמנכ"לית מעסיקים, שצריכה לחשוב רק על טובת המעסיק, החליפו קבוצה משמעותית של עובדים בעובדים חדשים שאמורים להציג גישת שירות רעננה יותר, ונעשות פעולות נוספות.

לכן אולי שווה לתת סיכוי לשירות התעסוקה המתחדש, שבימים אלו מאד משתוקק להוכיח את הרלוונטיות שלו כמקור גיוס בשוק עבודה תוסס ודינמי.

עם זאת, חשוב להדגיש כי שירות התעסוקה הוא בעיקר מקור גיוס לעובדים בדרג בינוני ונמוך. את המנהלים הבכירים ואת מהנדסי ההייטק גם בשירות התעסוקה מבינים שהמעסיקים לא ימצאו אצלם.

 

[פורסם גם ב"דה מרקר"]

 

 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד