ספרים
הרצאות
ייעוץ

עבודה: מי יכול לעמוד מול משולש הכוחות בייצוג העובדים?

ליאון מורוזובסקי, יו"ר הסתדרות המעו"ף, נטל הימור גדול וניסה להקים מסגרת חלופית של ייצוג עובדים, אך לא העריך נכונה את חוזקו של התלכיד הכולל את האיגוד המקצועי, הוועד והעובדים

[פורסם לראשונה ב - YNET]

מהמאבק בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לבין ליאון מורוזובסקי, יו"ר הסתדרות המעו"ף (לשעבר הסתדרות הפקידים), האיגוד המקצועי הגדול ביותר, יצא בשלב זה עיני וידו על העליונה.

מורוזובסקי, שהודח מכיסאו, נטל הימור גדול וניסה להקים מסגרת חלופית של ייצוג מקצועי, אך הוועדים הפועלים במסגרת ההסתדרות לא ממש התלהבו מהיוזמה. בכך הוכח שוב כי  העוצמה הפורמלית נמצאת אולי בידי ההסתדרות ובידי העובדים, כפי שיוסבר בהמשך, אך הכוח הארגוני האמיתי נמצא דווקא בידי מי שחסרים מעמד פורמלי של ממש – ועדי העובדים הגדולים.

במערכת זו, של ייצוג עובדים אל מול מעסיקיהם, פועלים בעצם שלושה שחקנים מרכזיים: האחד הוא העובד הבודד עצמו. זה האמור להיות מיוצג, הוא סיבת קיומם של הארגונים המייצגים – הוא אמור להיות המלך. אך זהו מלך קטן מאד. חוקית, הוא עתיר זכויות. בפועל יזכה בחלק מהן בעיקר אם יישר קו עם מייצגיו, אחד משני השחקנים הנוספים - ועדי העובדים. השחקן השלישי הוא האיגוד המקצועי – בדרך כלל זו ההסתדרות הכללית ושלוחותיה, האיגודים המקצועיים ומועצות הפועלים.

מורוזובסקי רצה לנסות ולהקים הסתדרות פקידים חלופית שתפעל באופן עצמאי, שלא במסגרת ההסתדרות הכללית. אך מרבית ראשי הועדים, בעידוד ההסתדרות, אמרו 'לא' והיוזמה בשלב זה גוועה. אך טבעי היה לגלות כי איש לא שאל לדעתם של העובדים. אף ועד, ככל הידוע לנו, לא ערך משאל במקום העבודה כלשהו ובחן את עמדתם בעניין זה.

אחת מהזכויות הבסיסיות של עובד היא להחליט לאיזה ארגון עובדים ירצה להשתייך. העובד אינו חייב להיות חבר דווקא בארגון העובדים המייצג את העובדים במקום עבודתו. הוא בכלל לא חייב להיות חבר באותו ארגון עובדים ועדיין יהיה זכאי להיות מיוצג על ידו.

סוגייה זו מקבלת ביטוי מוחשי חודשי בתלוש השכר של כל עובד במקום עבודה מאורגן. אם מופיע בו ניכוי של 'דמי חבר בארגון עובדים' משמעות הדבר שהעובד חבר בארגון כזה (במרבית המקרים זו ההסתדרות הכללית). הוא חבר בה או משום שביקש זאת, או משום שלא ביקש להפסיק להיות חבר בה.

אם העובד אינו חבר בארגון עובדים הוא בעצם נהנה מהייצוג שניתן לו. על כן, כדי שלא ייווצר מצב לא הוגן בו עובד שאינו חבר לא משלם עבור שירותים אלו - מנוכה משכרו סכום נמוך בכ–20% מגובה 'דמי החבר'. ניכוי זה הנקרא 'מס ארגון'.

פורמלית, ההחלטה אם להיות או לא להיות חבר בארגון עובדים נגזרת מבחירתו האישית של כל עובד. אבל ברבים ממקומות העבודה המאורגנים רבים מהעובדים לא יפסיקו את חברותם בהסתדרות, או אף יצטרפו אליה, כדי שלא להעלות את חרון אפם של ועדי העובדים הפועלים בו.

זאת משום שמרכיב מרכזי בעוצמתם של הוועדים נגזר מאותו מקור ממש. ועד עובדים יכול למעשה להינתק מההסתדרות ולהקים איגוד מקצועי שיוגדר ככזה המייצג את העובדים רק במקום העבודה בו פועל אותו ועד. כל מה שצריך לעשות, למשל, לואי רוט, יו"ר ועד עובדי בנק לאומי, הוא לשכנע חלק ניכר מעובדי הבנק לבטל את חברותם בהסתדרות ולהצטרף לאיגוד המקצועי החדש, נקרא לו 'ארגון עובדי בנק לאומי'. משעה שמספר חבריו של איגוד כזה יעלה על מספר חברי ההסתדרות בקרב עובדי הבנק, ייכנס הוא בנעליה ויהיה רשאי לבצע את כל הפעולות הנתונות כיום לסמכותה של ההסתדרות, ובראשם הזכות להכריז על שביתה.

תרחיש כזה היא סיוט מבחינתם של ראשי ההסתדרות. על כן עמלה ההסתדרות כל העת להעניק לוועדים תחושה נינוחה של מעורבות ושל השפעה במסגרתה.

בדרך זו של שיתוף פעולה ממונף כוחם של הועדים אל מעבר למקום העבודה בו הם פועלים. ההסתדרות ממשיכה להתקיים כארגון על המייצג עובדים. המעסיקים גם הם מרוצים על שהם לא צריכים להתעסק עם איגודים רבים, שאת התנהגות חלקם לא תמיד ניתן לחזות. המעסיקים עצמם היו שותפים לקשירת ההסכם לגביית מס ארגון. הרי בפועל מי שמנכה את מיסי האיגוד המקצועי מהעובדים ומעבירם להסתדרות הן מערכות ניהול השכר במקומות העבודה.

תלכיד מהודק כזה קשה מאד לקעקע, אפילו למורוזובסקי. 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד