ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: המחיר הארגוני של המינויים הפוליטיים

הצעת החוק המקלה על מינויים פוליטיים, מלבד אי הגינותה בהציבה חוסר בשיוויון בהזדמנויות, תביא להרס שירות המדינה ותפגע ברמת השירות שיקבל אותו ציבור שמפרנס את המנגנון

[פורסם לראשונה ב - YNET]

עוד לא יבשה הדיו מעל דו"ח מבקר המדינה שדן בפרשת המינויים הפוליטיים מבית מדרשו של השר צחי הנגבי, והנה יוזמים הח"כים גלעד ארדן וגדעון סער מהליכוד הצעות חוק, המסייעות לשרים להגדיל את מעגל המינויים פוליטיים.

הסברו של ארדן מדהים: "אני רוצה לתקן אפליה שבה חברי מרכז לא זוכים למשרות בגלל זיקה לשר כזה או אחר. אפליה הזו פוגעת בזכויות יסוד כשוויון וחופש העיסוק ואינה מאפשרת גם לאנשים בעלי 'זיקה', ובתנאי שיש להם את הכישורים ואת הניסיון המתאים, להיבחר כבעלי תפקידים בחברות ממשלתיות."

מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, נזעק וקבע כי "הצעת החוק אינה מתיישבת עם תפיסת היסוד של שירות מדינה ממלכתי, מקצועי, וא-פוליטי. קבלת הצעת החוק במציאות שבה אין יציבות פוליטית ושל חילופי שרים דחופים תביא לאי יציבות בדרג המקצועי הבכיר ותקשה על תפקוד הממשלה... השירות הציבורי מבוסס על עובדים מקצועיים וקבועים וישנה חשיבות רבה לקיום הליך בחירה תחרותי ופומבי למשרות בשירות המדינה." חברי ועדת השרים שבפניה הובאה ההצעה ציפצפו על היועץ - והחליטו לאשרה.

יש שני סוגים של מינויים פוליטיים – האחד יוצר אתית בעייה חמורה מאד והשני יוצר בעייה אתית ומוסרית חמורה אף יותר.

כאשר מדובר במינוי פוליטי של אדם בעל כישורים שמתאימים לתפקיד, אך מינויו נובע לא רק מההכרה בכישוריו המקצועיים אלא בעיקר מהרצון להיטיב עמו כדי שישיב בעתיד באותה מטבע, נוצרים במקרה זה שני עיוותים מרכזיים שמדינת חוק לא יכולה להשלים עמם. האחד הוא חוסר שוויון - סיכויו להתמנות לתפקיד גדולים לאין שיעור מסיכויו של מועמד פוטנציאלי אחר בעל יכולות דומות. בנוסף, המינוי הוא טובת הנאה שחומרתה כפולה ומכופלת כי בעצם המינוי משחד הממנה את מקבל המישרה, ואם לא די בכך אין הוא מממן את השוחד מכיסו אלא באמצעות כספי משלם המיסים.

האזרח מן השורה ניזוק, איפוא, פעמיים. גם לא זכה לסיכוי שווה בהתמודדות על המישרה, וגם שילם מכיסו עבור אתנן פוליטי. וזה עוד המקרה הפחות חמור. במקרה החמור יותר, שגם רווח הרבה יותר במחוזותינו, זוכה במישרה אדם שכלל אינו מתאים לתפקיד. היינו, אם לא די בנזקים שכבר מנינו, הרי לאלה מתווסף גם הרס שירות המדינה.

המינויים הפסולים גורמים להרס זה ממספר סיבות. לאורך זמן, המנהל הלא מתאים ימנה מתחתיו מנהלים חלשים - כאלו שלא יאיימו על תיפקודו. אלה ינהגו כמוהו, ואט-אט תחלחל באירגון אווירת בינוניות המבריחה ממנו את טובי העובדים ופוגעת אנושות במוטיבציה של העובדים הנותרים. אלה שיש להם פחות אלטרנטיבות של הימלטות או סתם חשש משינוי יוותרו בארגון, והשירות שיקבלו האזרחים יהיה בהתאם.

המינוי הפוליטי יוציא את לחמו מקופת הציבור, יחד עם השר המזיק, וגם יוריד באופן משמעותי את רמת השירות לאותו ציבור שמפרנס את שניהם.

ולכל זה נותנים את ידם שרינו, ובראש חוצות, מבלי להסמיק. כי למי באמת איכפת? אנו נספוג גם את זה. נצקצק בלשוננו, נגיד שכולם מושחתים ונמשיך הלאה.במלים אחרות: מגיע לנו!

ובכל זאת הערה לח"כים הנכבדים ארדן וסער: חטאכם כפול. דווקא אתם, עורכי דין במקצועכם, נותנים את ידכם לפגיעה ישירה בעקרונות יסוד של משטר דמוקרטי ובערכי מוסר ואתיקה ומי כמוכם, עורכי דין, מבינים את חשיבותם ואת תרומתכם לפגיעה בהם.

ובנוסף לכך, כחברי כנסת אתם מועלים בתפקידכם. דומה כי אתם אמורים להגן על האזרח משרירות ליבו של השלטון, אך בפועל עושים בדיוק את ההיפך – נותנים בידי השלטון כלים לפגוע באזרח מן השורה!

וגם שאלה לכבוד היועץ המשפטי: מה עשית בתגובה לכך שציפצפו עליך? קול מחאה? איום בהתפטרות? תגובה אחרת כלשהי? מה עם המחוייבות למעמדו של התפקיד החשוב שאתה נושא בו?

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד