ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: בשבח הפרטיות: מתי חשיפה יכולה להזיק?

בהתמודדות על ניהול הרכבת פורסמו שמות מתמודדים שאיזכור שמם לא היטיב עימם; באורן מוסט עשוי לדבוק אבק של לוזריות, ואילו חזי כאלו יתקשה להמשיך בעבודתו בארגון ממנו בעצם שאף לצאת

[פורסם לראשונה ב - YNET]

לפני כשבועיים מונה יצחק (חקי) הראל לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל. על התפקיד התמודדו כ-80 איש ששמותיהם לא פורסמו, מלבד המועמדים שהגיעו לקו הגמר: חזי כאלו, אורן מוסט וליאור כרמל. מי שהביא לפרסום שמם של המועמדים לא עשה עמם צדק, כפי שיתברר בהמשך.

מפרסום כזה יכול להפיק תועלת רק מועמד שהתפקיד המוצע מהווה מבחינתו קפיצת מדרגה, ושעצם הגעתו של אותו מועמד לישורת הסופית היא כבר הישג.

כל מועמד מסוג אחר שלא נבחר לתפקיד ושמו פורסם, נפגע. הראשון בהם, במקרה של בחירת מנכ"ל רכבת ישראל, הוא אורן מוסט, מי שהיה שנים רבות משנה למנכ"ל סלקום. משלא זכה מוסט באמון הנהלת חברת הסלולר הגדולה ולא נבחר להיות המנכ"ל שלה, הוא עזב את סלקום.

עם רקורד כמו שלו נתפס מוסט, כיום איש עסקים עצמאי, כמועמד ראוי לא פחות מיצחק הראל. פרסום מועמדותו לא עשה טוב למוסט משום שכעת עשוי לדבוק בו אבק של לוזריות, כמי שהתמודד פעמיים בהתמודדות מתוקשרת על מישרת מנכ"ל של ארגון גדול ולא זכה.

לא קל לו, לכאלו

מועמד נוסף לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל היה חזי כאלו, לשעבר מבכירי השב"כ, ובשנים האחרונות סמנכ"ל שירותי בריאות כללית. גם לו מזיק הפרסום, אבל בהיבט מסוים פחות מאשר למוסט, משום שעדיין לא נשא בתפקיד של מנכ"ל (מוסט כבר היה מנכ"ל של הוצאת ספרים גדולה ושל חברת תקשורת לוויינים).

החודשים האחרונים אינם מאירים פנים לכאלו. תוך תקופה קצרה היה מועמד לשני תפקידי מנכ"ל של ארגון גדול, ולא זכה בהם. האחד הוא מנכ"ל שירותי בריאות כללית, בו זכה לפני מספר שבועות מתמודד פנימי אחר לתפקיד, אלי דפס; והשני, כאמור, מנכ"ל רכבת ישראל.

מהיבט אחר, לכאלו בעייה נוספת שאין למוסט, הוא אינו עצמאי כמוהו, אלא נותר בתפקידו כסמנכ"ל שירותי בריאות כללית. אם מועמדותו לתפקיד מנכ"ל הארגון בו הוא מועסק הייתה לגיטימית, מתבקשת ואף מכובדת, גם אם לא צלחה, הרי גילוי היותו מועמד לניהול ארגון אחר עשויה ליצור לו בעיה ניהולית.

כעת המסר לסובבים אותו בארגון, עובדים כעמיתים, הוא שכאלו על מזוודות, שהוא מיצה את עצמו בתפקיד שהוא ממלא, לכן חיפש חלופה. באווירה כזו, של סוף עונה, אי אפשר לנהל מערכת גדולה ומורכבת לאורך זמן. על כן הפרסום מחייב את כאלו למצוא חלופה מחוץ לארגון (דפס מצדו לא יצטער על כך, אף מנכ"ל חדש לא אוהב שבעורף נושף לו מי שהתמודד מולו על התפקיד). הפרסום גם גורם לכך שכאלו יאלץ לעשות זאת לאור זרקורים.

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד