ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: מנהל - הבט לאופק, אך הישאר קרוב לקרקע

מה עדיף? ראייה ניהולית קצרת טווח ששמה דגש על רווחיות או ראייה ארוכת טווח ששמה דגש על ערך השוק של החברה? מנהל טוב צריך לדעת לאזן בין שתיהן

[ת.ע. 15/2/2009]
[פורסם לראשונה ב - YNET]

הכול מדברים בשבח הראייה ארוכת הטווח ובגנות הראייה קצרת הטווח. למה, אם כן, מרבית הארגונים פועלים לפי ראייה קצרת טווח? בניגוד למה שדורשת טובתם, כאשר מגמה זו אף הלכה וגברה בשנים האחרונות.

 

אם בשנות השמונים של המאה שעברה התרשמו חברות מערביות רבות מהצלחתן של חברות יפניות שפעלו על פי שיקולים ארוכי טווח, הרי במהלך שנות התשעים והאלפיים התהפכה המגמה: חברות יפניות החלו לאמץ דפוסי התנהגות מערביים, ובלשונו של מומחה הניהול פרופ' יחזקאל דרור, חבר ועדת וינוגרד: "חשיבה בורסאית קצרת טווח".

 

דרור, שנשא דברים בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לפיתוח ארגוני (איפ"א) קבע, כי ראייה קצרת טווח מושפעת גם מהתייחסותה של התקשורת המדווחת על דברים שקורים כאן ועכשו. לדעתו, שילוב זה (של ראייה קצרת טווח המושפעת מהתקשורת) הוא אחד ממכשלותיה המרכזיות של הדמוקרטיה.

 

פרופ' אבי פייגנבאום מהטכניון הוסיף ואמר בכנס, כי ראייה קצרת טווח שמה דגש על רווחיות ואילו ראייה ארוכת טווח שמה דגש על ערך השוק של החברה. לדעתו מי שמשלב בין השניים ראוי להיקרא מנהיג. לעומתו, מי שרק מרחיק ראות הוא, לדבריו, פנטזיונר; ומי שפועל רק לטווח הקצר הוא אולי מנהל, אך לא מנהיג.

 

מומחי ניהול נוהגים להגדיר מנהיג כזה כמי שמביט הרחק לעבר האופק, אך בה בעת רגליו נטועות היטב בקרקע.

 

הארגון ומנהליו: ניגוד אינטרסים

ניכר כי קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין הארגון לבין מנהליו. הארגון רוצה, ועקרונית גם יכול, לשרוד לנצח, אם ינוהל בתבונה ובשום שכל. מטרות-על של ארגון הן להמשיך ולהתקיים, וגם לצמוח ולגדול. השאה מתמשכת של רווחים היא אחת הדרכים העיקריות המאפשרות לקדם מטרות-על אלו.

 

לעומתן, מטרות-על של מנהלים כבני אדם שונות באופן מהותי. הם רוצים לפתח קריירה, לזכות בהערכה ויוקרה, לקבל שכר ראוי וכדומה. חלק ניכר ממטרות אלו עשוי להתנגש עם המטרות הארגוניות.

 

השאיפה היא ליהנות מכל אלו תוך זמן קצר יחסית; אדם אינו חי לנצח ותקופת חייו בארגון, בוודאי בעולם העבודה המודרני, היא קצרה לפי כל אמת מידה. לכן, כל מנהל צריך לחפש את אותם שבילי זהב חמקמקים, במקרים רבים תובעי פשרה, בהם יוכל להלך תוך שהוא נותן מענה סביר הן לצורכי הארגון והן לצרכיו שלו. זו אינה משימה קלה כלל ועיקר, ובמקרים רבים נוטה הכף לטובת האינטרס האישי. זה אנושי ולכן זה קורה הרבה, הרבה מדי.

 

לכן יש צורך רב (והמשבר הכלכלי העולמי הוכיח זאת מעל לכל ספק) במערך פיקוח ואכיפה ראויים. אך גם אלו יהיו רק פתרון חלקי - הן גם מערכות אלו מאוישות על ידי בני אדם שהאינטרסים שלהם, על פי רוב, הם קצרי טווח.

 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד