ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: התנהגות נתניהו משפיעה על המנהלים במדינה

השרים המיותרים, הוויתורים לשותפות בקואליציה והזיגזוג בדרך לתקציב מחלחלים לכל שדרות הניהול במדינה, ומעניקים לגיטימציה להנהגה קלוקלת. על חשיבות הדוגמא האישית
[ת.ע. 31/5/2009]
[פורסם לראשונה ב - YNET]

 

במכלול עיסוקיו הרבים ושיקוליו המגוונים צריך ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו, לקחת בחשבון השלכה נוספת של דרכי התנהלותו ושל אופן התנהלותה של ממשלתו - השפעתה על דפוסי הניהול במדינה.

 

השפעה זו נובעת משני מקורות מרכזיים: האחד, החשיפה הרבה, הטבעית, של פעילות הממשלה ובעיקר של הקלקולים המתגלים בה. השני, היותו של השירות הציבורי, בעיקר משרד האוצר, חממה בלתי נדלית של מנהלים המאיישים ברבות הזמן את כס המנהלים הבכירים במשק - מנכ"ל מזרחי-טפחות אלי יונס, מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד ומנכ"ל כלל ביטוח שי טלמון הם רק מעט מהדוגמאות.

 

דוגמא אישית

כאשר גיבש נתניהו מבנה ארגוני הכולל משרדי ממשלה מיותרים, אייש תפקידים באנשים שאינם מיומנים דיים, עשה ויתורים מפליגים במשא ומתן הקואליציוני וזיגזג נואשות בדרך לגיבוש התקציב, הוא נתן דוגמא אישית מסוג מאד מסוים.

 

לפני בחירתו לכהונה הרמה אהב נתניהו להרבות דיבור בשאלת המנהיגות. הוא הדגיש לא פעם את יכולתו של המנהיג להוביל את אנשיו בניגוד לכיוון שכולם מבקשים ללכת אליו, בזה כוחו של המנהיג, זה הביטוי למנהיגות - הדוגמא האישית והיכולת לסחוף לכיוון הלא טריוויאלי. כך חזר ושנה נתניהו.

 

אין כמעט חולק על כך שדרכו של נתניהו מאז שנבחר אינה טריוויאלית, אך האם היא הדרך הנכונה? מן הסתם לא לכך התכוון, ככה יצא לו.

 

גם אם ניחתת עליו ביקורת שוצפת, עדיין כוחם של המבקרים הוא בלשונם או בעטם. זו עוצמה מוגבלת, והמצב האמיתי כפי שהוא מתקבע בתודעה חזק הרבה יותר - העם רואה מה קורה ומפנים.

 

מנהלים מבינים שאפשר לפעול בדרך זו שהתווה ראש הממשלה, ומקבלים לגיטימציה להתנהלות שגויה זו. הם אפילו נחשפים לדרכי פעולה יצירתיות של קידום אינטרסים, שאין בינם ובין טובת הארגון ולא כלום. רעיונות כאלו מחלחלים גם במוחות של מנהלים מחוץ לשירות הציבורי.

 

כאשר ראש הממשלה פועל הוא צריך לקחת בחשבון גם את שאלת הדוגמא האישית, והשפעתה על התנהלותו של המשק בכללו, כי התנהלות הממשלה משפיעה על התרבות הניהולית במשק. למה, למשל, בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, ויו"ר הבנק, דני דנקנר, מצפצפים על בנק ישראל? כי יש להם לגיטימציה. אם הממונים על הרגולטור מתנהלים כמו בבזאר מזרחי, גם להם מותר.

 

תוגת נערי האוצר

 

מי שנחשפים יותר מכול לדינמיקה השלטונית הקלוקלת הם בכירי האוצר. הם אלו שבאים במגע עם משרדי הממשלה השונים ושותפים למאבק המתמיד בין הצרכים הכלכלים והפוליטיים.

 

הם שוחים בביצה עכורה זו כבר מגיל צעיר. יאמר מי שיאמר שהם סולדים ממנה ומחכים לרגע בו יבשילו וידלגו חיש קל למישרה הנחשקת בסקטור הציבורי; אבל עדיין חשיפת יתר לתהליכים מסורבלים, לעיתים לא תקינים ומתישים, גורמת נזק גם לנפשו של איש אוצר קשוח ביותר.

 

ההתנהלות אליה הם נחשפים שוב ושוב מחלחלת לתודעת אנשי האוצר, ואיש אינו יכול להבטיח כי הם ימנעו מלנהוג בדרך זו גם בעת ישיבתם על כס המנכ"ל של חברה פרטית גדולה.

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד