ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: פרשת עמוס גלעד: על משמעת, אחריות ומנהיגות

עמוס גלעד הפר סדרי מינהל תקין וחטא בחטא היוהרה. בביקורתו על רה"מ שלח את המסר כי הם במעמד שווה. שר הביטחון, מצידו, לא פעל כמנהיג ונמנע מלתת דוגמא אישית

[ת.ע. 5/3/2009]

[פורסם לראשונה ב - YNET]

 

בסופו של דבר, לאחר כמה ימים, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד, עשה את הדבר הנכון והתנצל בפני ראש הממשלה, אהוד אולמרט, על דברי הביקורת שאמר נגדו בפומבי. אולמרט מצדו, ממלכתי כנדרש, קיבל את ההתנצלות ואף שיבח את פועלו של גלעד. התנהגותם של האישים המעורבים בפרשה מביכה זו מעלה מספר סוגיות ניהוליות עקרוניות.

 

אמנם באהוד אולמרט קל להשתלח. הוא פוליטיקאי, ועוד מהזן המעצבן - בוטה ומתריס. הוסיפו לכך את הפרשיות שלוו את סיום כהונתו והרי לכם כר פורה, אפילו מוצדק, לביקורת לה זכה בפרשה זו - כמי שמזיק, על ידי הדחת גלעד, לענייניה הביטחוניים של ישראל.

 

אך כל אלו אינם מלבינים את חטאיו של עמוס גלעד, שהודח מהמשא ומתן עם מצרים בשל התבטאויותיו נגד עמדתו של ראש הממשלה. הפרשה גם מטילה צל על דרך התנהלותו של שר הביטחון אהוד ברק בסאגה זו של יחסי סמכות ומרות.

 

מי אחראי?

עמוס גלעד נהג בחוסר אחריות. טוענים שבעצם ההדחה אולמרט פוגע בסיכויי שחרורו של גלעד שליט, אם כך גם גלעד פגע בסיכויים אלו. מה הוא ציפה, שדברי הביקורת שלו לא יזכו לתגובה?

 

גלעד שידר את המסר הבא: אמנם אני פקיד ממשלתי, אבל במעמד מיוחד. החשיפה התקשורתית שלי לא הייתה מביישת שום פוליטיקאי. אני בורג מרכזי, שמקבל גיבוי משר הביטחון. מולי עומד ראש ממשלה שהוא פוליטיקאי מוכה העומד לפני פרישה. המשמעות - אנו שווים במעמד, ואני יכול לבקר אותו בפומבי.

 

גלעד הפר סדרי מינהל תקין וחטא בחטא היוהרה. לבסוף נאלץ להתנצל תוך שהוא חוזר לממדיו האמיתיים. הוא זה שהצית את התבערה, לא אולמרט.

 

מי לא ממושמע?

רוב חייו המקצועיים גדל עמוס גלעד בצבא. הוא יודע דבר או שניים על משמעת, סמכות ושרשרת פיקוד. איך הוא היה מגיב אם פקוד שלו היו נוהג כמוהו? איש צבא בכיר צריך לדעת טוב מאחרים על פי אלו כללי משמעת לנהוג, בוודאי אם הוא מצוי בתפקיד רגיש החשוף לעין כל.

 

אפשר אפילו להניח שגלעד דיבר מתוך אכפתיות - בדם ליבו. ובכל זאת, היה עליו לשמור על איפוק. אם רצה להעביר מסר חריף נגד התנהלותו של ראש הממשלה, היה עליו לדרוש משר הביטחון לעשות זאת.

 

אם גלעד חש כאישיות ממלכתיות יש לו גם מחויבות לתרבות ניהולית בשירות הציבורי. כעובד ציבור בעל מעמד בכיר שפעילותו חשופה לתקשורת, הוא מהווה דוגמא. אם הוא משתלח בראש הממשלה, למה לעובדי הציבור אחרים אסור לנהוג כך? התנהלות ראויה של המינהל הציבורי לא חשובה פחות מסוגיות ביטחוניות.

 

על גיבוי, גינוי ומנהיגות

 

איפה שר הביטחון אהוד ברק? מלשכתו יצאה רק ביקורת על צעדו של אולמרט, שום גינוי על התנהגותו של גלעד. ברק, ראש ממשלה בעבר ואחד המועמדים לתפקיד בבחירות האחרונות, לא יכול להתעלם מסדרי מינהל תקין. כל מה שנאמר למעלה לגבי גלעד בוודאי נוגע לברק. אך שר הביטחון נדם.

 

ברק היה צריך לתת גיבוי לגלעד, אך גם לגנות את התנהלותו בעניין. משלא עשה כן ניתן להניח אחת מהשתיים: או שההתנהלות התקינה אינה חשובה בעיניו, או שגלעד פעל ברשותו, נשכב בשבילו על הגדר וספג במקומו את מטחי הביקורת.

 

כך לא פועל מנהיג. מנהיג נותן גיבוי לאנשיו, נוזף בהם בעת הצורך, ומחדד כל העת את הצורך בהנהלות המושתתת על יושרה וכיבוד כללי המשחק. כל אלו תוך מתן דוגמא אישית.   

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד