ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: כיצד נמדד שווי ההון האנושי בארגון?

ההון אנושי הוא משאב חמקמק וקשה להגדרה במונחים כמותיים, והדרך המעשית היחידה לתימחורו היא הערכות על סמך ביצועי העבר
[פורסם לראשונה ב - YNET]

אם בעבר האמירה לפיה "העובדים הם הנכס העיקרי של הארגון" היוותה לא פעם רק מס שפתיים של מנהלים, שביקשו להפיס את דעת עובדיהם, הרי כיום רבים מבינים כי ההון האנושי הוא בעל ערך נכסי עצום.

אחת מבעיותיו המרכזיות של ההון אנושי הוא היותו משאב חמקמק וקשה להגדרה במונחים כמותיים. בעייה זו מקשה, גם כיום, על ההכרה בערך חשיבותו לארגון. אך למרות הקושי להעריך את שוויו של ההון האנושי, מבחינתו של הארגון יותר ויותר מנהלים, שבעבר התייחסו בביטול למושג מעורפל זה, מכירים כיום בחשיבותו.

גישתם לא השתנתה באופן גורף, והיא לא נוגעת לכלל עובדי הארגון. מבחינתם של מנהלים אלה, ההון האנושי האמיתי בא לידי ביטוי בעיקר באיכות הניהול בתפקודם של מי שנחשבים 'ליבת הארגון', הם האנשים, לרוב מנהלים בכירים, אותם הארגון מבקש בכל מאודו לשמר.

למשל, תחום הנדל"ן. שנים רבות חברות נדל"ן בוחנות את עצמם בעיקר במונחים פיננסיים, על פי ערך השקעות והתשואה עליהן. והנה מנהלים בכירים בענף עתיר הון זה מתחילים גם הם לדבר על המושג החמקמק.

בועידת המשקיעים של "דה מרקר", שנערכה השבוע, אמר דורי סגל, מנכ"ל גזית גלוב, כי "נדל"ן הוא לא עסק פיננסי ויש בו חשיבות רבה לאיכות הניהול". איליק רוז'נסקי, מנכ"ל דלק נדל"ן, החרה-החזיק אחריו: "יש תימחור משמעותי לאיכות הניהול של החברה".

בכינוס אחר, אמר פיני כהן, המנכ"ל לשעבר של אפריקה ישראל, כי "החשבונאות לא יודעת להגדיר בדוחותיה את שווי ההון האנושי של הארגון". אלפרד אקירוב מאלרוב הסכים לאמירה זו והוסיף כי "הדבר מונע מהמשקיעים לקבל מידע חשוב על הארגון". "איכות הניהול יכולה להימדד רק דרך ביצועים לאורך זמן, רק בראייה לאחור", הוסיף אקירוב.  

הקושי להגדיר את ערך ההון האנושי של הארגון לא נובע רק מהקושי לאמוד אותו. עם בעייה כזו כללי החשבונאות דווקא יכולים להתמודד, כפי שנעשית הערכת שווי של נכסים ארגוניים אחרים. במקרים רבים הערכה זו נעשית בדרך שרירותית. הרי מה שחשוב בדוחות הכספיים הוא אחידות ההגדרות וההסכמה לגבי כללי המשחק החשבונאיים.

למשל, ניתן לקבוע לפי כללים אלו כי ערך ההון האנושי הוא גובה התשלום שמשולם עבורו, בדומה לדרך בה נוהגים במשך השנים להגדיר שווי של נכסי מקרקעין השייכים לארגון. הן במקרים רבים אין ממש קשר בין ערכם הנוכחי של נכסי נדל"ן לערך בו נרכשו – זה המופיע במאזנים.

מתברר, אם, כך, כי לא יכולת הכימות היא הבעיה, אלא העובדה כי ההון האנושי כלל אינו נכס ארגוני. בניגוד לנדל"ן, שאחת היא כיצד מעריכים את שוויו אך אין חולק על כך שהוא שייך לארגון; הרי ההון האנושי, בני האדם, שייכים רק לעצמם. משמעות הדבר היא כי היום עובד בכיר ורב חשיבות אמנם מועסק בארגון אחד, אך מחר הוא עשוי להיחטף על ידי ארגון אחר.

אחת הדרכים להתמודד עם בעיית החמקמקות, ולו באופן חלקי, היא להעניק ל'הון האנושי' נתחי בעלות התלויים בביצוע לאורך זמן.

החשבונאות לא יודעת להגדיר את מה שלא שייך באמת לארגון. לכן התימחור עליו מדבר רוז'נסקי יכול להיות מושתת רק על הערכות. אלו נעשות, כדברי אקירוב, רק על סמך ביצועי העבר. בסיס הערכה די מפוקפק בעולם דינמי ומשתנה תדיר, אך כנראה כי עוד לא נמצא בסיס הערכה טוב ממנו.  

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד