ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: 4 הערות לסדר על פיטורי המורים

שוקי שטאובר מותח ביקורת על האופן בו מנהל משרד החינוך את תהליך הפיטורים; הזמן שחלף בין ההודעה לביצוע בפועל הכניס את המערכת לסחרור, והקריטריונים הטכניים לפיטורים מדגימים היעדר ניהול

[פורסם לראשונה ב - YNET]

מתוך הפרסומים על הפיטורים הצפויים של אלפי המורים ניתן לראות, עוד לפני תחילת התהליך, כיצד מתגבש מודל נאה של איך לא לבצע פיטורים המוניים. כמה הערות לסדר לאדריכלי/ות הפיטורים.

הערה ראשונה: שמועות על פיטורים יוצרות חרדות ותחושה חזקה של אי ודאות. כאשר לא ידוע מי הולך הביתה כולם חרדים ועוסקים בהישרדות לא בעשייה מקצועית. ככל שחולף הזמן בין הידיעה על ביצוע הקיצוצים לבין ביצועם בפועל הנזק למערכת הולך וגדל.

ההחלטה לפטר אלפי מורים פורסמה לפני החג. בשביל היה צריך להרוס את החג לעשרות אלפי מורים? אי אפשר היה להודיע על ה"מבצע" אתמול, ולהתחיל למסור שמות כבר בשבוע הבא? למה להוציא את הנשמה, ולהכניס את כל מערכת החינוך לסחרור מיותר?

הערה שנייה: רוב הקריטריונים לפיטורים הם טכניים במהותם: "מקצוע לא נדרש", "היקף משרה" וכדומה. כך מורידים מעל כתפי מקבלי ההחלטות את החלק הקשה של המשימה ומעבירים את ההחלטה למחשב. הוא שימיין וישלח מכתב פיטורים.

נכון, הרבה יותר קשה לעמוד מול מורה דומע או דומעת ולומר לה או לו כי עבודתם הסתיימה משיקולים ענייניים. זה קשה יותר, אך נכון וצודק יותר וממילא מצביע על ניהול איכותי יותר.

האם לכל מנהל בית ספר יש את הכלים והמיומנות הנדרשים כדי להתמודד עם סיטואציה כזו? אם כן, למה לבנת ותירוש צריכות, לדבריהן, לעבור על כל שם ושם של המועמדים לפיטורים יחד עם המנהלים המחוזיים? אם לא, למה הוא מנהל בית ספר?

הערה שלישית: צוין כי במשרד החינוך יתחשבו מאד במצבו הסוציאלי של המפוטר הפוטנציאלי, למשל, הריון (אנו עשויים לגלות כי החג היה מאופיין בפעילות נמרצת שמטרתה צמצום הסיכוי לפיטורין. הן לא נקבע באיזה חודש להריונה צריכה להיות המפוטרת הפוטנציאלית כדי שהחרב לא תונף מעל ראשה).

איננו מהמתנגדים להתחשבות במצבו הסוציאלי של העובד, ההיפך הוא הנכון. אך זאת רק כשמדובר בעובד שהעסקתו לא פוגעת בשירות שניתן ללקוחות הארגון. היינו, אם מערכת החינוך אינה רוצה לפטר עובדת חד הורית המפרנסת שלושה ילדים קטנים, גישתה, לטעמנו, צודקת וראויה. אך אם אותה עובדת היא מורה גרועה אין מקום להותירה בתפקיד. ילדי ישראל אינם צריכים לסבול בשל מצבה הסוציאלי. מבקשים להמשיך ולהעסיקה - על המערכת למצוא לה תפקיד מינהלי כזה או אחר.

והערה אחרונה: בשום מקום לא ראינו אזכור של הרעה החולה המרכזית של מערכת החינוך: היעדרויות של מורים. אוכלוסייה זו עתירת היעדרויות, הרבה מעל הממוצע המקובל במשק, גם לעומת המגזר הציבורי. הדבר נובע גם מכך שחלק ניכר מהמורים הן בעצם מורות – אמהות, והן משום שקיימת תחושה גורפת כי תגמול המורים נמוך מדי, ובעצם ההשלמה עם התופעה יש משום פיצוי על כך.

לו לבנת ותירוש היו רוצות לטפל גם בתופעה "לא חינוכית" זו, מספר המפוטרים היה כפול ומכופל - אלפי מורים מחליפים היו מאבדים מיליוני שעות עבודה. 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד