ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: מצנח זהב ואיפה הסיכון?

[ת.ע. 12/1/2010]

בכנס על תיגמול מנהלים שנערך בבורסה לניירות ערך ניתכו קיתונות של רותחין על דרכי תיגמול מנהלים בעולם ובארץ. אין זה מפתיע, נאמר מעל במת הנואמים, שאף מנהל בכיר לא היה נוכח. בכנס הוצג מחקר שקבע כי דרכי התיגמול היו גורם מרכזי לרצון של מנכ"לים ליטול סיכוני יתר.

מבין דרכים אלו אנחנו מבקשים להתמקד במצנחי הזהב – אותם תנאי פרישה נדיבים המוצעים למנכ"לים הפורשים.
מצנחים אלו, שגם בארץ מגיעים למיליונים רבים של שקלים, מהווים מעין פוליסת ביטוח למנהל הבכיר. הוא מגיע לארגון ונוטל סיכון, אולי יפוטר ואז ייפגע שמו הטוב. אז גם יתקשה למצוא תפקיד אחר. כל אלו מצדיקים את הענקת תעודת ביטוח כנגד הנזק האפשרי – מצנח זהב.
אך הבעייה במצנח הזהב היא שהוא בדרך כלל ניתן בכל מקרה, גם כאשר לא מתרחש "אירוע ביטוחי". אם, לדוגמא, החברה נמכרת ולחברה נכנס בעלים חדש הרוצה להחליף מנכ"ל, לא בגלל שהנוכחי נכשל דווקא, אלא שהוא רוצה באיש אמונו, אז אולי ניתן להבין את ההצדקה שבהענקת מצנח זהב נדיב. לעיתים זה חלק מתנאי ההפרה של הסכם ההתקשרות. אבל מה קורה כאשר המנכ"ל נכשל בתפקידו והדירקטוריון מבקש בשל כך להחליפו? מה אם המנכ"ל קיבל הצעה מפתה יותר והוא זה שמבקש ללכת? למה במקרים אלו הוא צריך לזכות בתנאי פרישה נדיבים?
אחד הפתרונות היצירתיים לדילמה זו ניתנה לאחרונה במקרה של אל על. עד כה לא הובהרה סוגיית תשלום מענק הפרישה של חיים רומנו המנכ"ל היוצא. לפי הדיווחים הוא התפטר, אך זכה בתנאי פרישה נדיבים יותר - של מפוטר. כדי כך שלפני שבוע פורסם כי הרשות לניירות ערך בודקת את הסוגיה.

מתפטר במעמד מפוטר
למה לגושן לטרוח ולברר, הנה ההסבר. לפי מקורות בחברה, בחודשי כהונתו האחרונים ניהל רומנו משא ומתן קשוח עם ועד העובדים. הוא קיבל תמיכה מהבעלים שהסכימו כי יש לשנות מהיסוד את תרבות יחסי העבודה של החברה. אך עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, שכנע את בעלי החברה למתן את גישתם לגבי שינוי דרסטי של דפוס יחסי העבודה הנהוגים בחברה. כתוצאה מכך ראה רומנו שהליך משמעותי וחיוני עליו הוא טורח במשך חודשים נעצר בחריקת בלמים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. הוא חשב שזה הזמן ללכת.
בחוקי עבודה יש מצבים בהם לא ניתן לצפות מאדם שימשיך בתפקידו (בחוק פיצויי פיטורין מוגדר הדבר כ"הרעה מוחשית בתנאי העבודה"). אז הוא יכול להתפטר ובכל זאת לקבל פיצויי פיטורין. זה המצב בו רומנו ראה את עצמו, פשוט מאד. הדירקטוריון קיבל עמדה זו, בין אם משום ששוכנע בצדקת הדבר, ובין אם משום שלא רצה סכסוך מתוקשר עם המנכ"ל היוצא. עכשו מה שנותר לגושן לבדוק אם זהו טיעון מתקבל על הדעת. נחכה ונראה.

[פורסם גם בוואלה! עסקים] 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד