ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: אין סיבה לפחד מהעלאת שכר המינימום

נציגי התאחדות התעשיינים חוששים שהעלאת שכר המינימום תביא להעלאות שכר בכל הדרגות. בפועל, השפעה של העלאת שכר מינימום על העלאת שכר כוללת בארגון היא מוגבלת. מנהלים טובים ישרדו אותה, ולמנהלים פחות טובים גם הורדת שכר המינימום לא תעזור

[פורסם לראשונה ב - YNET]

"ההתנגדות שלנו, כמעסיקים, להעלאת שכר מינימום אינו נובעת דווקא מהעלות הנוספת לשכרם של מקבלי השכר הנמוך, אלא מההשלכות על כל מקבלי השכר. אם מוספים שכר בדרגה התחתונה, כל מערך השכר בארגון נדחף כלפי מעלה. כיוון שצריכים לשמור על פערי שכר בין בעלי התפקידים השונים, בעצם כולם יקבלו יותר ולא לכך מתכוונים מי שמבקשים להיטיב רק עם העובדים החלשים".

כך אמרו נציגי התאחדות התעשיינים, ובראשם היו"ר שרגא ברוש, בכנס בינלאומי שהתקיים בשבוע שעבר ועסק בנושא "גלובליזציה הוגנת". הכנס אורגן על ידי האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה וקרן פרידריך אברט, ובחן האם ניתן לצמצם את הפגיעה בעובדים חלשים, שמקורה בתהליכי גלובליזציה, או בעצם בתחרות הגוברת שמקורה בגלובליזציה. שהרי אם בעבר ארגון ישראלי היה צריך להתחרות בעיקר בארגונים ישראלים אחרים, הרי שכיום עליו להתחרות בארגונים מכל העולם.

אנו סבורים כי ההשפעה של העלאת שכר מינימום על העלאת שכר כוללת בארגון היא מוגבלת. ברוש לא צריך להיות כל כך מודאג. 

בהקשר זה ניתן להבחין בין שני סוגים של ארגונים: ארגונים מורכבים בעלי מגוון דרגי ניהול וריבוי מומחים (כמו בנק, חברת תקשורת או חברת היי-טק), וארגונים פשוטים, שעשייתם מושתתת על עבודה לא מורכבת, כזו המזכה את מבצעיה בשכר מינימום.

ארגונים מהסוג הראשון מעסיקים סוגים רבים של עובדים, כאשר רק מיעוטם מרוויח שכר מינימום. ברור לכל, גם לכלל עובדי הארגון, כי העלאת שכר המינימום לא באה להיטיב עם בעלי השכר הממוצע ומעלה. הסיכוי שעובדים אחרים יתנגדו להעלאת שכר מינימום או יעלו מצדם תביעות לתוספת שכר רק מסיבה זו הוא, על פי ניסיוננו, נמוך. ואם ההנהלה גם יודעת להסביר את העניין כראוי, הסיכוי לתביעות שכר מצד מקבלי שכר גבוה יותר הוא אפסי.

אמנם יהיו בין המעסיקים מי שיטענו כי הצורך בהעלאת שכר לכל העובדים לא חייב לעלות דווקא מהעובדים אלא ממנהליהם. מערך התגמול הוא כלי ניהולי, שאחת ממטרותיו היא יצירת בידול בין סוגים שונים של עובדים, שיש לתגמלם על פי קריטריונים כמו השכלה, מורכבות עיסוק, ביקוש למקצועם בשוק העבודה וכדומה.

גם למעסיקים אלו, שעקרונית צודקים בטיעונם, אפשר להשיב כי בפועל לא צריכה להיות פגיעה ממשית בבידול. חלק ניכר מעובדי שכר המינימום בארגונים כאלו כמעט ואינם מתקדמים במעלה טבלת השכר. בדרך כלל הם אינם חלק מהקידום הארגוני, ולכן שכרם נותר נמוך לאורך זמן. במקרים רבים יהיו אלו עובדי קבלן, ואז ממילא הבעיה נפתרה עוד לפני שצצה.

באותם מקרים מעטים יחסית בהם שונים פני הדברים בארגונים אלו (כאשר חלק שמשתכרים שכר המינימום בתחילת דרכם מתקדמים בארגון לאורך זמן, כאשר בדרך כלל מדובר בעובדים צעירים), הרי קידומם בהמשך הדרך מביא להעלאת שכרם, וממילא מוציא אותם מתוך האוכלוסייה שהיא החלשה יותר.

במילים אחרות, החוק לא באמת מבקש להגן על סטודנט לכלכלה שמרוויח שכר מינימום כמוקדן בחברת סלולר, אלא בעיקר על בעל משפחה קשה יום מעיירת פיתוח שעובד במפעל מזון, טקסטיל או מתכת, או על קופאית ברשת מרכולים או חדרנית בבית מלון. אלו עובדים העלולים להשתכר שכר מינימום לאורך זמן. בקיצור, החוק מבקש להגן על עובדי הארגונים מהסוג השני.

בארגונים מהסוג השני - מפעלי תעשייה כמו טקסטיל, מזון או מתכת; ארגוני שירות כמו רשתות מזון או בתי מלון -  אפשר שחלק ניכר מהעובדים יהיו מקבלי שכר מינימום.

אך גם בארגונים אלו אין קשר בין שכר העובדים הפשוטים לבין שכר המנהלים והמומחים. העלאת שכר מינימום לתופרות במפעל טקסטיל לא תצריך העלאת שכר מנהלים במפעל (אולי של מנהלי העבודה, אם צמחו מקרבם), לא של מעצבי המוצר ולא של אנשי השיווק. אלו שתי אוכלוסיות מועסקים שונות, שאין ביניהן קשר.

למרות שדיוננו התמקד בטיעונו של ברוש בדבר ההשפעה על השכר הכולל בארגון במגזר הפרטי, בכל זאת אנו מבקשים שלא להתעלם מסוגיה כלכלית חשובה לכשעצמה, בוודאי בארגונים המושפעים מהתחרות הגלובלית. אנו מציעים לברוש וחבריו להתייחס לעלות העבודה כאל משאב שאינו שונה בהקשר הכלכלי (אנו מדגישים, רק בהקשר הכלכלי: לתפיסתנו, עבודה אינה משאב "רגיל') משום משאב ארגוני אחר.

כפי שאתה, המעסיק, מחפש מכונת אריזה, בודק מחירים וקונה את זה המתאימה לך, כפי שאתה מבקש הלוואה ממוסד פיננסי, בודק מחירים ונוטל את זו המתאימה לך, נהג כך גם עם העסקתם של העובדים. עבודה עברית עולה מינימום כך וכך, זו מחירה. ברצונך לבדוק חלופה אחרת, אדרבא ואדרבא. אתה בכל זאת רוצה עובד עברי (יכולות להיות לכך מגוון סיבות טובות) - זה המחיר.

אל תדאג למצב התעסוקה במשק, בשביל זה יש ממשלה. נהל את המפעל והתמודד עם מגוון האילוצים שצצים לפתחך, בין אם זה מתחרה חדש, גובה הריבית, שביתה בנמלים (או אפילו אצלך) או שכר מינימום שח"כים ערלים הביאו להעלאתו.

אם אתה מנהל טוב, תשרוד גם אילוץ זה. אם אינך מנהל מי יודע מה, גם הורדת שכר המינימום לא תציל את ארגונך. 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד