ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: מגידול לא מבוקר לפירוק: חלק ראשון - הנפילה

בימים אלו, של משא ומתן על עתידה של חברת ההשקעות אפריקה ישראל ראוי להיזכר, ואולי גם להפיק לקחים, מאחת הקריסות הגדולות שחווה המשק הישראלי, זו של חברת הביטוח הגדולה בישראל באותה עת – הסנה: סיפור אירוע.
[ת.ע. 13/10/2009]

[הסקירה מהווה חלק מתמצית מנהלים המושתתת על דוח רחב היקף שסקר את גורמי קריסתה ותהליך פירוקה של חברת הסנה.
לקראת סיום תהליכי הפירוק הוגש הדוח על ידי המנהל המורשה של הסנה למפקח על הביטוח ושוק ההון.
איסוף החומר וכתיבת הדוח נעשו על ידי. - ש.ש.]

 

גידול לא מבוקר

שנים רבות הייתה חברת הביטוח הסנה חברת הביטוח הגדולה במשק הישראלי. היותה אחת הראשונות בתחומה במשק, לצד שייכותה לחברת העובדים ההסתדרותית שביטחה אצלה את מפעליה וארגוניה הרבים, תרמו לגודלה וחוסנה.

בשנות השבעים, מתוך רצון לכבוש עוד ועוד פלחי שוק, גדלה הסנה והתעצמה גם דרך מבצעי מכירות אגרסיביים, בעקר בתחום הביטוח הכללי וכן על ידי ההעזה לצאת לשוק ביטוחי המשנה הבינלאומי ו'לשחק' בחו"ל במגרשם של הגדולים.

הגידול המתמיד, בעיקר דרך הכניסה לשוקי חו"ל בהם הייתה הסנה שחקן חדש, קטן ולא מנוסה, הביאו לפגיעה מהותית ברמת השליטה ובקרה על הפעולות הרבות שנעשו במסגרתה ומטעמה, בארץ וכאמור - בעיקר בחו"ל.

באמצע שנות השמונים החל להתבהר מצב בו הסנה, שכבר נסחרה בבורסה בתל אביב, הפכה להיות ענק ביטוח חולה. תסמיני המחלה העיקריים היו הפסדי ענק בעיסקאות חו"ל, ריבוי הוצאות על אחזקת מנגנון מנופח וקושי בשליטה ובקרה ניהולית על המערכת הגדולה, המסועפת וה'מדממת'.

 

ניסיונות הבראה

לקראת סוף שנות השמונים מונתה הנהלה חדשה להסנה ועליה היה לנסות ולהבריא את החברה. הסנה הייתה עדיין חברה גדולה ונזילה אך מאזניה הצביעו על בעיות מהותיות שבאו לידי ביטוי בגובה ההון העצמי.

ההון העצמי עמד בקושי רב בסף המינימום הנדרש על פי הוראות המפקח על הביטוח. מינימום הנדרש כדי לשמור על חוסנה של חברה המחזיקה בכספם של אנשים רבים מאד ואשר יש לה, מעצם טיבה כחברת ביטוח, התחייבויות רבות כלפי ארגונים רבים ואנשים רבים כאחד.

ההנהלה שמונתה להסנה ניסתה בכל מאודה להבריא את החברה. נעשו הסדרים רבים עם בעלי חוב מחו"ל וצומצמה משמעותית מצבת העובדים של החברה. כמו כן בוצעו שורה של עיסקאות פיננסיות, הנראות על פניהן מפוקפקות אך לא בלתי חוקיות, כדי שניתן יהיה להותיר את רמת ההון העצמי לפחות על המינימום הנדרש על פי הוראות המפקח על הביטוח, שאם לא כן אחת דינה של החברה – ללכת לפירוק.

 

הזרמת הון נוסף

בפעולות ההבראה, משמעותיות ככל שהיו, לא היה די. בתחילת שנת 1992 תבע המפקח על הביטוח מבעלי השליטה בחברה, חברת העובדים ההסתדרותית, להזרים להסנה הון נוסף. חברת העובדים פנתה לגוף הפיננסי הגדול שלה, בנק הפועלים, והציעה לו לרכוש חלק מהחברה תמורת הזרמת הון. בנק הפועלים חבר למשקיעים פרטיים שיוצגו על ידי חברה בשם 'כבלים'. כל אחד משני גופים אלו, הבנק וכבלים, רכש כ – 27% מהבעלות על הסנה והזרים לחברה בתמורה לחלקו 30 מיליון ₪. בתחילת חודש נובמבר 1992 מונה מטעמם להסנה יו"ר חדש – מאיר שני.

בדיקותיו של שני עמדו על חומרת מצבה של הסנה, לא היה די בכסף שהוזרם על ידי הבעלים החדשים כדי לעמוד בדרישות ההון העצמי. שני לא היה מוכן לחתום על מאזני הרבעון השלישי של הסנה. המפקח על הביטוח דרש מהבעלים החדשים להזרים סכום נוסף לחברה, סכום שאינו נופל מזה שכבר הועבר לקופתה. אנשי כבלים הבינו שנפלו לבור עמוק מדי וסירבו להזרים הון נוסף. כתוצאה מכך גם בנק הפועלים לא היה מוכן להזרים הון נוסף להסנה ומחק בספריו את השקעתו הראשונה בחברה.

הסנה עמדה על עברי פי פחת. היה ברור כי אם אי הסכמתם של הבעלים החדשים להזרים הון תעמוד בעינה, הסנה לא תוכל לעמוד בדרישות ההון והמפקח על הביטוח יאלץ לתבוע את פירוקה.

 

מכירת תיק הביטוח ומינוי מנהל מורשה

להסנה היה תיק ביטוח גדול ששוויו גבוה. מאיר שני הבין כי אם המידע על מצבה של הסנה ידלוף החוצה, תוך ימים ספורים יבוטלו מרבית הפוליסות והתיק יאבד את רוב ערכו. על כן נערך למכירת התיק כדי שתמורתו תוכל לשמש תשתית כספית משמעותית לכיסוי חובות הנושים. שני יצר קשר עם חברות הביטוח המובילות במשק והציע להן לרכוש את התיק.

חלקן היססו. התיק, כאמור, היה גדול מאד. חלק מהחברות לו היו רוכשות אותו, היו מכפילות תוך לילה את היקף פעילותן. לבסוף הושגה הסכמתן העקרונית של חברות הביטוח מגדל וכלל ביטוח לרכוש כל אחת מחצית מתיק הביטוח של הסנה.

 

הסכמה זו איפשרה לבצע שורה של פעולות לצורך פירוק החברה. בתחילת חודש דצמבר מונה לה מנהל מורשה – עו"ד דב ויסגלס. ערב מינויו פנה ויסגלס לבית המשפט המחוזי כדי שיסמוך ידו על הסכם מכירת תיק הביטוח. מודע לגודל הבעייה וללחץ הזמן אישר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אליהו וינוגרד, תוך מספר שעות את ביצוע העיסקה. כמו כן הוכנו מודעות לעיתונים המבשרות כי לפוליסות הביטוח שלום והן ממשיכות להתנהל על ידי החברות הרוכשות.

למחרת, ביום ה – 9/12/1992, פורסמו המודעות בעיתונות. תיק הביטוח על כלל נכסיו עבר בשלום לכלל ביטוח ולמגדל.

פעולה זו הניבה לא רק הכנסה ישירה משמעותית להסנה אלא גם צמצמה דרסטית את ההוצאות השוטפות שלה. זאת משום שרכישת תיק הביטוח כללה גם מעבר של מרבית עובדי הסנה שטיפולו בפוליסות המועברות לשורות עובדי החברות הרוכשות, כך שהוצאות העסקתם הושתו כעת על מעסיקיהם החדשים.  

 

ביום זה, ה – 9/12/1992, הופסקה עבודתו של המנכ"ל היוצא של הסנה ואת החברה החלה לנהל ועדת הנהלה שבראשה ישב המנהל המורשה.

 

[בחלקה השני של הסקירה מוצג תהליך פירוקה של הסנה. לקריאה, לחצו כאן]

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד