ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: המגזר השלישי: לא רק תרומות

גיוס תרומות הוא נושא מרכזי בעולמו של "המגזר השלישי", אך רבים מהמלכ"רים מסוגלים גם לייצר כסף, ולצמצם את תלותם במקורות חיצוניים. כך גם תעלה תפוקת גיוס המשאבים

[פורסם לראשונה ב - YNET]

הביקורת על הממשלה, כמי שלא מבצעת כראוי את משימותיה, התעצמה בעקבות מלחמת לבנון השנייה. טענה מרכזית שעלתה בהקשר זה היתה שאת מקום הממשלה מילאו נדבנים וארגונים אחרים המשתייכים ל"מגזר השלישי", זה הכולל את המוסדות ללא כוונת רווח.

לפי הנתונים הרשמיים, כיום רשומים כ-30 אלף מוסדות כאלו בישראל. לא כולם פעילים, אך אלפים מהם חיים ונושמים. הדעה הרווחת היא כי רובם ככולם מושתתים על התנדבות ונדבנות, אך זו אינה האמת כולה.

רבים מארגונים אלו הם בעצם זרוע ממשלתית, שעיקר תקציבם בא מתקציב הממשלה. פעילותם נעשית במסגרת עמותה/מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) ולא ישירות במשרדי הממשלה, משום שכך קל יותר לגלות גמישות בניהול הפעילות. במרבית המקרים "גמישות" זו באה לידי ביטוי בכך ביכולת להעסיק עובדים במסגרות אלו לא לפי הסכמים קיבוציים החלים על עובדי מדינה, וממילא קל יותר "לנייד" את העובדים בהם אל הארגון ומחוצה לו.

לצדם של ארגונים אלו, בעלי הזיקה הממשלתית, פועלות אלפי עמותות המושתתות על נדבנות והתנדבות. חלקן עושות מלאכת קודש, אחרות עסוקות בהישרדות וחיפוש הצדקה לקיומן. כולן תרות אחר משאבים – כסף.

גיוס תרומות – נושא מרכזי

גיוס תרומות הוא נושא מרכזי בעולמו של "המגזר השלישי", ויש אנשים שהפכו זאת למקצוע. אנשים אלו מגייסים תרומות לעמותות וגוזרים לעצמם קופון נאה. זו משימה עדינה ומורכבת, שדורשת קשרים ויכולת שכנוע. עמותות אחרות מפעילות בעלי תפקידים מסוג זה במסגרותיהן. קורסים נערכים בנושא גיוס תרומות. גם ספרים נכתבו על כך, אפילו בעברית.

לא במקרה דן הכנס השנתי של "המגזר השלישי", שנערך בשבוע שעבר, בנושא מקורות הכסף של ארגוני המגזר. הוא כיוון את דיוניו למקור העיקרי – הממשלה.

הכותרת שנשא הכנס, שאורגן על ידי "הארץ כנסים" וארגון הגג של העמותות "מגזר ההתנדבות והמלכ"רים", היה אמנם "המגזר השלישי במאה ה-21 - מבט אסטרטגי", אך כותרת המשנה הסגירה את הכוונות האמיתיות: "מדיניות הממשלה כלפי המגזר השלישי". כאורחים הוזמנו שר המשפטים ושרת החינוך, כדי שיגידו כמה חשובה פעילות זו. כן הוזמנו החשב הכללי ויו"ר ועדת הכספים. מישהו צריך גם לממן.

ניתן גם לייצר כסף

לטעמנו, רבים מארגוני המגזר השלישי משקיעים מאמץ רב מדי בגיוס מקורות כספיים חיצוניים, בין אם המקור להם הוא הממשלה או נדבנות של חברות עיסקיות ושל אנשים כפרטים. לעיתים, במאמץ לא רב מדי, רבים מהמלכ"רים יכולים לגלות כי הם מסוגלים גם לייצר כסף. בכך הם יכולים לצמצם את התלות במקורות חיצוניים. הם יכולים להמעיט בריצה אחר תקציב הממשלה הלחוץ והדוק תמידית, ולהקטין את התלות ברצונם הטוב של אנשים טובים שהפרוטה מצויה בכיסם.

מנהלי מלכ"רים עמם שוחחתי במהלך הכנס הודו כי אמנם נעשית פעילות מסוימת בתחום, אך ניתן לעשות הרבה יותר. זו לא תמיד משימה פשוטה. לצורך זה צריך לשנות תפיסת ניהול, ואולי לשנות במידה מסוימת את התמהיל האנושי שמעסיק המלכ"ר.

למשל, מלכ"ר שרוצה למכור את שירותיו בתשלום (כדי להשתמש בכסף שיתקבל לקידום המטרות שלשם השגתן הוקם) צריך לפתח מערך מכירה. הדבר אפשרי. יש מלכ"רים שנוהגים כך ורואים ברכה בעמלם. רבים אחרים יכולים ללמוד מהם.

על מנהלי מלכ"רים לדעת כי אנשים נכונים יותר לתרום לגוף המסוגל גם לדאוג לעצמו - הדבר עשוי להצביע על כך שגם הכסף שתרמו מנוהל טוב יותר. כאשר אנרגיות אשר מושקעות באיתור משאבים שיצרו אחרים מושקעות ביצירת משאבים באופן עצמאי, זה נראה טוב יותר.

גם תחושת הסיפוק של עובדי המלכ"ר תעלה בהתאם, וממילא תפוקתם, ועימה גם תפוקת גיוס המשאבים. שהרי פנייה לתורם נראית אחרת כאשר הפונה בבקשה לתרומה אומר לתורם פוטנציאלי: "עשיתי כך וכך, בא וצרף את חלקך" מאשר פנייה שמשמעותה "תרום לנו, אחרת אנה אנו באים". 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד