ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: בני גאון, יו"ר גאון אחזקות

בעבר רציתי לעשות כתבה מקיפה על דרך התנהלותם של דירקטוריונים בישראל. כאשר פניתי לשורה של דירקטורים בחברות שונות הם לא ששו לדבר על הנושא. למה, לדעתך?

"קודם כל, אף אחד לא התחרט על דברים שלא אמר. חוץ מזה לחברה יש דובר ויש מנכ"ל, הם החזית שלה. הדירקטור לא אמור לדבר בשם החברה."

 

לא ביקשתי מהם לדבר בשם החברה, אלא על הדרך בה מתנהלים דירקטוריונים. הייתה לי תחושה שהם מעדיפים לא לדבר כי ההתנהלות של דירקטוריונים, במקרים רבים, אינה נקייה מעיוותים.

"ראה, בשנים האחרונות חל מהפך מהותי ביחס להתנהלותם של דירקטורים, מאז כניסתו של משה טרי לתפקיד יו"ר הרשות לניירות ערך.

דברים השתנו. בעבר, יו"ר חברה ציבורית יכול היה למנות דח"צ (דירקטור חיצוני, מטעם הציבור – ש.ש.) והם היו שומרים האחד על השני. כיום יש חרדה אמיתית מפני רשויות. מדברים על הצורך בשקיפות אופטימאלית. נזהרים בקלה כבחמורה בדיווח לרשות לנ"ע. כיום האח הגדול משקיף עליך, שמא תטעה או תמעד."

 

דפוסי עבודה בסיסיים של דירקטוריון נקבעו במסגרת החוק, אבל האם יש בכל זאת הבדלים מהותיים בהתנהלותם של דירקטוריונים שונים?

"יש, וזה תלוי באופי היו"ר ומקרין גם על המנכ"ל. למשל, בחברות שבהן אני משמש כיו"ר לא אעשה שום פעולה מבלי לקבל אישור של הדירקטוריון. למשל, אם בגאון אגרו נחליט להיכנס לפיתוח קרן הון סיכון חדשה בטכנולוגיות מים, אסור שעל קבלת החלטה כזו דירקטור יקרא בעיתון."

 

"אבל יש מצבים כאלו. אני חוויתי אותם בעבר הרחוק יותר. בתקופה שהייתי מנכ"ל שכיר הייתי גם חבר בכמה דירקטוריונים והיו מקרים שקראתי בעיתון על החזון החדש של החברה, או על כך שהתקיימו דיונים או התקבלו החלטות שלא ידעתי עליהם. באותם מקרים ביקשתי להשתחרר מהדירקטוריון. זה מצב עדין כי האחריות על הדברים היא גם עליך. יש דירקטורים שגילו כי הם אחראים לדברים שהם כלל לא ידעו עליהם."

 

איך מתמנה דירקטור בחברות שאתה היו"ר שלהן? לא חוקית, פרסונאלית.

"במקרה של דח"צ אני ממליץ עליו בפני חברי הדירקטוריון ואם החברים מאשרים אותו הוא מובא לאישור האספה הכללית.

האנשים שאני ממליץ עליהם הם אנשים שאני מכיר ומעריך שיש להם ניסיון ויכולת לבצע את התפקיד כראוי. גם אם הם יושבים בדירקטוריונים אחרים זה בסדר ואפילו טוב, כי כך הם צוברים ניסיון. חשוב רק שלא יהיו ניגודי אינטרסים בין החברות.

 

דירקטור, במיוחד דח"צ, צריך לפקח על אופן ניהול החברה, היינו עליך. איך הוא יכול לעשות את זה אם אתה עצמך מינית אותו. קרה לך מקרה שבו דח"צ יצא נגדך?

"לא היה מקרה כזה אבל אלו כללי המשחק, החוק קובע שכך נוהגים. זה גם מקובל בעולם. נראה לי שאין עם זה בעיה, דווקא משום שאני מכיר אותו הוא יקפיד לשמור עלי כדי למנוע לזות שפתיים.

אני לא אומר שבפועל דירקטור לא חש מחויבות למי שמינה אותו, אבל הוא צריך להבין כי יש חוק ונאמנותו צריכה להיות נתונה לחברה. כיום אי אפשר לשחק עם זה."

 

למרות הפיקוח, בשנים האחרונות בבנק הפועלים המנכ"ל והיו"ר החזירו חלק מהבונוס ובבזק המנכ"ל הלך הביתה. הרשות לנ"ע עשתה את עבודת הדירקטוריון?

"אני לא רוצה להתייחס למקרים ספציפיים. כיום אני סבור שקשה לראש המערכת להכתיב לדירקטוריון מה הוא רוצה לקבל מהחברה. אם אתה רוצה לקבל משהו מהחברה, תנמק."

 

"בכלל, כל הנושא של שכר מנהלים ורמת ההון של בעלים חרג מעבר לכל פרופורציה. עברנו מכלכלה סוציאליסטית לכלכלת שוק ולהשתלבות בכלכלה הגלובלית. הצלחתך כמנהל נבחנת בעיקר בכמה אתה שווה. המיקום בדירוגי השכר, או ברשימת רמת העושר, הפך לעניין מרכזי."

 

בעלי ההון אוהבים להיות ברשימה?

"הרוב כן, 80 אחוז. יש גם כאלו שנעלבים מכך שהם לא ברשימה. הפכנו לאמריקה, ההצלחה הכלכלית היא חזות הכל.

כך זה גם אצל המנהלים השכירים. לרשימת מקבלי השכר הגבוה אני קורא תחרות 'שכיר נולד' - כמה הוא שווה לעומת האחרים. פה היחס הוא אפילו של 90 אחוז, הרוב המכריע משתוקק להיות ברשימה. זה הפך למדד להצלחה. אם אתה לא ברשימות אתה לא IN.

זה אומר שכדי לבנות קריירה לא צריך לעבוד קשה אלא צריך 'לעשות מכה'. תווך בעסקה גדולה ואתה מסודר, אפשר להפסיק לעבוד."

 

מה בעיניך עושה דירקטור לדירקטור טוב?

"דבר ראשון זו מחויבות אמיתית לחברה. תחושה של הדירקטור שהוא חלק מהמערכת ושהוא מזדהה עם החברה. לא להיות במצב בו הוא הופך לקטגור שלה במסיבות ובמיפגשים. לא כזה ששומע שיחה על החברה ואומר 'עזוב, אני אגיד לכם מה קורה שם', גם בזה נתקלתי.

דבר שני, אדם שמבין על מה מדובר. לא אחד שאין לו מושג על איך פועל דירקטוריון.

שלוש, אדם שיכול לתרום לחברה מהמיומנויות ומהניסיון שלו. בעל יכולת לתרום לחברה ברעיון זה או אחר בתחומים בהם הוא מתמחה.

ארבע, אדם בעל הסתכלות אנליטית ועניינית הלוקח אחריות להחלטות שנוטלת החברה. כזה שאינו מסתפק ב'אני אמרתי, אבל לא שמעו לי'. תלחם על מה שאתה חושב, אל תלך כחלק מעדר.

דבר חמישי, אדם נעים הליכות, לא עוין. צריך להשתדל להימנע מעיניים עוינות בישיבת הדירקטוריון."

 

דירקטורים לעיתים מכהנים במספר דירקטוריונים. איך זה מסתדר על רקע דבריך בדבר נאמנות לחברה והזדהות עמה?

"דירקטור צריך להציב לעצמו מגבלות בהקשר זה. מצב של דירקטור שכל עיסוקו הוא השתתפות בדירקטוריונים הוא לא מצב טוב בעיני. דירקטור יכול לקחת חלק בארבעה, מקסימום חמישה, דירקטוריונים. השתתפות בישיבות דירקטוריון, כולל בוועדות הדירקטוריון, גוזלת ממנו כשבעה שמונה מיפגשים לשנה בכל חברה. כך שזה יכול להגיע לעשרות מיפגשי דירקטוריון בשנה.

אם מדובר באדם שגם עושה משהו אחר, כמו ניהול חברה או עורך דין פעיל, זה עומס לא קטן.

דירקטור זה לא מקצוע. אם יש לו עיסוק נוסף הוא גם יכול לתת לחברה ערך מוסף הקשור לתחומי הפעילות המקצועיים האחרים שלו."

 

                                *            *           *

 

בני גאון הוא איש עסקים מעורב הנוהג להתבטא לא רק על מצב המשק בכללו, אלא גם על מצבה של המדינה. פה ושם הוזכר שמו בהקשר של תפקידים פוליטיים. בשנה אחרונה גם זוהה עם עמיר פרץ שתמונתו מעטרת את קירות משרדו, יחד עם תמונותיהם של ראשי מדינה כמו שרון, אולמרט וויצמן.

 

אתה נע במעגלים סביב הפוליטיקה, למה לא השתלבת במערכת הפוליטית?

"אני לא יודע, יכול להיות שטעיתי. מפריע לי מאד אי הצלחתו של המיגזר העיסקי והאקדמי להכניס לכנסת אנשים שיישארו בה לאורך זמן.

אולי זה נובע גם מההכרה בחוסר היכולת לשנות. בפוליטיקה אתה לא מנכ"ל או יו"ר שיכול להוריד הוראה. אם אין לי מסביב תמיכה מוחלטת ברעיון, אין לי שליטה על הדברים.

למשל, שר אוצר, תפקיד שבזמנו הוצע לי. אתה לא יכול להיות שר אוצר ללא גיבוי מוחלט של ראש הממשלה. אתה מגבש תוכנית כלכלית ואז אתה צריך להתחיל לעשות לה לובי אצל אנשים שיש להם מגוון אינטרסים ואשר רבים מהם לא ממש מבינים במה העניין. אני זוכר שבתקופה שהייתי מנכ"ל כור ובאנו לוועדת הכספים כדי שתאשר סיוע לקונצרן שבקשיים. יו"ר הוועדה דאז, איש אגודת ישראל, שאל אותי 'למי שייך בית החרושת עליו אדוני מדבר'. אנשים עם הבנה כזו אתה צריך לשכנע שיתמכו בדרכך."

 

"לפני שנה עמיר פרץ הציע לי להיכנס לעשירייה הראשונה ברשימת העבודה לכנסת ושאכהן כשר. אמרתי לו שזה לא מתאים לי, כי בפוליטיקה אדם לאדם זאב ואין דיסציפלינה אל היו"ר."

 

מתוך היכרותי אותך אני מניח שזה לא רק חוסר השליטה. היית חוטף כמה עלבונות שפוליטיקאי ממוצע סופג ללא התרגשות מיוחדת במשך שבוע ימים ולך זה היה גורם להניח את המפתחות על השולחן.

"אני מסכים, יכול להיות שאני מפונק. לפוליטיקאים יש עור של פיל. אני יכול להיעלב עמוקות ממאמר ביקורתי. אם מישהו היה רב איתי בכנסת לא הייתי מדבר אתו שנתיים ולא נכנס אתו אחר יום מחובק למזנון כאילו הכול בסדר."

 

"יכול להיות שאם הייתי יותר צעיר בכל זאת הייתי מנסה להשתלב. כי חשוב שאנשי עסקים ואקדמיה ישתלבו בעשייה הפוליטית. כיום אין בארץ הנהגה רוחנית, אין הנהגה מדינית והיה כשל במנהיגות הצבאית. בעבר המנהיגים צמחו ממקומות שונים, למשל מהתנועה הקיבוצית. כיום מי שמצמיח את המנהיגים זו המערכת הפוליטית. לרובם של הפוליטיקאים אין לאן לחזור, מלאכתם אומנותם, ולכן הם נאחזים בכסא.

בעבר גם הייתה ועדה מסדרת. למרות כל מגרעותיה היא לא אפשרה כניסה של אנשים ברמה לא כשירה לכנסת. היום מגיעים אנשים שכלל לא ראויים למעמד הזה."

 

הקהיליה העיסקית מפונקת, למה באמת היא צריכה את זה?

"ראשי המשק צריכים גם לקחת בחשבון את האינטרס של המדינה, לא רק להשקיע בנדל"ן בחו"ל. הרי המדינה איפשרה לך להיות טייקון, החזר לה כגמולה. אל תגיד 'אני עסקים בארץ, לא עושה', תעלה מעשר".

 

"אמנם זה חשוב שהון ישראלי יהיה מושקע בחו"ל. אבל לצד זה בחמש השנים האחרונות לא הוקם אף מפעל תעשייתי במדינת ישראל, פרט לאינטל.

נכסים ישראלים עוברים לבעלות של גורמים בינלאומיים שאין להם סנטימנט ציוני. זה לא מובן מאליו שיישארו בארץ. מטות של הנהלות של חברות כמו טבע, מכתשים או אי.סי.איי יכולות לעבור לחו"ל. הנהלתן יכולה להחליט כי כך נכון יותר לעשות, משיקולי כלכלה גלובלית וחישובי מס."

 

איך מונעים את זה?

"המדינה צריכה לגבש מדיניות בעניין. למשל, להציע הטבות לחברות כאלו כדי שלא תהיה להן מוטיבציה לצאת מפה. אבל לא חושבים על זה, לוקחים כמובן מאליו כי מה שהיה הוא שיהיה."

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד