ספרים
הרצאות
ייעוץ

דוד בוטנרו - מייסד, בעלים ומנהל האתר KOL

 

דוד בוטנרו שירת כקצין בצבא קבע ובשעות הערב למד הנדסת תעשייה וניהול. בשנת 1989 נסע לארה"ב, חי בניו יורק 6 שנים וגם סיים בה את לימודי התואר השני במינהל עסקים. עם חזרתו ארצה עבד כיועץ ומרצה ללוגיסטיקה ולארגון ושיטות.

 

בשנת 1999 הקים בוטנרו את את ( KOL – ( KNOWLEDGE ON LINE   זירה למתן מענה על שאלות של גולשים. מעין ורסיה מקומית של אתרים לועזיים כמו ANSWERS או קסמבה שהוקמה על ידי יזמי אינטרנט ישראלים. אך, כאמור, בניגוד לאתרים אלו, הפונים לקהל הגולשים קוראי האנגלית ברחבי העולם, KOLפונה לקהל הגולשים קוראי העברית.

 

הפנייה לקהל יעד מצומצם יחסית יצרה, מטבע הדברים, היקפי הפעילות צנועים במהלך שנות קיומו הראשונות של האתר. הדבר חייב את בוטנרו לעסוק במקביל גם בתחומי פעילות אחרים כדי להתפרנס. אך בשנה האחרונה, מציין בוטנרו בגאווה, הגידול המתמשך הביא לכך שיקדיש את כל זמנו לאתר ולהתפרנס ממנו. 'עדיין בצניעות' הוא מדגיש.

באתר מבוצעות כיום כ – 130,000 כניסות בכל חודש.

 

 

איך נולד הרעיון להקים את KOL?

אני פריק של ידע. תמיד נמצא אתי חומר קריאה, כך שאם אני נקלע לתור, או צריך להמתין מכל סיבה שהיא, אני לא מבזבז זמן, אני קורא. באוטו יש לי חומר לימודי בקלטות, כך שאני יכול ללמוד תוך כדי נסיעה.

מסיבה זו בשנת 1999 השתתפתי בקורס לניהול ידע ומידענות. בקורס עלה אצלי הרעיון להקים את האתר. חזרתי הביתה מאד מרוגש, הרגשתי שעליתי על רעיון טוב. הייתי מאד מבסוט מעצמי, חשבתי שאני גאון.

אחר כך גיליתי שכבר יש אתרים מסוג זה בעולם וירדתי לקרקע.

 

 

מה היה הצעד הבא למימוש הרעיון?

אשתי ואני הזמנו לארוחת ערב כ - 30 חברים ממקצועות שונים כמו עורכי דין ורואי חשבון. אתם רציתי להתייעץ וגם לגייס מתוכם את גרעין המומחים הראשון של האתר.

אמרתי להם שאני רוצה ליצור רשת מידע שתרכז מומחים בכמה שיותר תחומים. הבאתי את הידיעון של אוניברסיטת תל אביב ואמרתי להם שכל תחום בידיעון אני רוצה שיהיה גם באתר.

 

בהתחלה הפעילות הייתה בעיקר בתחומים אקדמיים הנלמדים לתואר ראשון. הרעיון היה שגולשים יכנסו לאימייל שלי, יציגו שאלות ואני אפנה אותן למומחים רלוונטיים שיתנו תשובות.

אבל היה ברור לי כי דרך פעולה זו לא יכולה לעבוד לאורך זמן. גישה זו גם נבעה מהצורך שלי, כפריק של מידע, שהמידע יעבור דרכי.

 

 

מה היה המודל העיסקי?

בתחילת הדרך גם אני חטאתי במחשבה שהשירות יינתן בחינם והכסף יבוא בעיקר מפרסום. רבים עבדו אז על העיקרון הזה. לא היו שיטות חיוב טכנולוגיות (בילינג) מפותחות כמו היום.

אבל כאשר הקמתי את האתר לא חשבתי על הצד הכלכלי. רציתי להקים את האתר כי אהבתי את התחום, זה בא לי מהבטן.

 

 

השגת פרסומות?

מעט. הן לא הניבו הכנסה משמעותית. ההסכם הראשון היה עם צימר מהצפון שקיבל באנר שרץ במשך שנה תמורת 2000 ₪.

 

 

איך מימנת את הקמת האתר?

כמו כולם ניסיתי לגייס כסף ממשקיעים. מילת הקסם באותה תקופה הייתה גיוס של מיליון דולר. גם אני כיוונתי לשם. הלכתי לפגישות אליהם הגעתי בעיקר דרך היכרויות, הן לא הניבו שום תוצאות. באותה תקופה כבר החלו להתגלות בקיעים בבועה. פיספסתי אותה בכמה חודשים.

 

אני טיפוס שלא נשבר. ואגב, זה לא תמיד טוב כי לפעמים צריך מתי לרדת מעניין ולא להתעקש. אבל החלטתי שאני ממשיך ומשקיע כספים משלי.

הצטרף אלי שותף ויחד הקמנו חברה בע"מ. היו לי חסכונות מתקופת עבודתי בניו יורק.

בהקמת האתר הושקעו מאות אלפי שקלים.

 

כיום נותרו בידי השותף 5% מהבעלות על האתר, היתר בידי.

 

 

שרפת הרבה כסף בתחילת הדרך?

כן. לקחתי משרד ועובדת בשכר וגם שכרתי את שירותיו של מפתח אתרים. אחרי שנה הבנתי שצריך לצמצם בהוצאות.

יש לזכור שבתקופה זו טכנולוגיות הבנייה, עיצוב ופיתוח של אתר אינטרנט דינמי היו מורכבות ויקרות.

כמו כן הייתה זו תקופת הבועה והביקוש לספקי שירותים באינטרנט עלה על ההיצע. המחירים שנגבו עבורם היו בהתאם.

 

 

איך דאגת שידעו עליך?

פניתי לעיתונאים כדי שיכתבו עלי במדורי האינטרנט וחלקם אמנם עשה את זה.

 

 

מה עם תשלום למומחים?

הם לא קיבלו כסף. יש אנשים שאני עדיין חייב להם על ההשקעה בתחילת הדרך.

 

 

איך זה עובד כיום?

הגולשים משלמים תמורת התשובה/המידע. הגולשים קובעים את המחיר שהם מוכנים לשלם עבור התשובה לשאלה המוצגת על ידם. מחיר המינימום הוא 11 ₪.

מטבע הדברים כאשר הסכום המוצע גבוה יותר, התשובה הניתנת מעמיקה ומושקעת יותר.

 

בחלון הזמן שבין שליחת השאלה לקבלת התשובה, הגולש יכול להיכנס לכרטיס השאלה ולשנות את הנוסח ו/או את סכום התשלום המוצע. באתר ישנה 'מערכת תגובות גולש – מומחה', המאפשרת למומחה לבקש הבהרות מהגולש מבלי להפעיל את מערכות הסליקה.

לאחר התשלום בפועל, 50% מהסכום מועבר למומחה.

 

 

איך מצטרפים למאגר המומחים?

בהתחלה ראיינתי כל מומחה. אבל, שוב, זה נבע מהצורך שלי לשלוט בכל שלבי התהליך.

די מהר הבנתי שאין לי ברירה וצריך לעשות איזון בין המודל המקסימליסטי לפיו אתה מראיין כל מומחה,מתייק את צילומי הדיפלומה שלו וקורא כל תשובה, כולל תיקון שגיאות כתיב; לבין דפוס פעולה של אתרים כמו קסמבה שרק נותנים זירה המקשרת בין מבקש המידע לבין מי שמספק אותו.

אתר שרוצה לגדול חייב לפעול כזירה.

 

 

זאת אומרת שכיום כל אחד יכול להצטרף כמומחה?

כיום רשומים באתר כ – 1500 מומחים. כל מומחה נרשם באופן עצמאי. אני לא מכיר אותם ואין לי קשר אתם,למעט עידכונים שוטפים הנשלחים דרך מערכת האתר. אבל פעילותם אינה נטולת בקרה.

ראשית, על מומחים חדשים אני משתדל לבצע יותר בקרה, התשובות הראשונות שלהם נבדקות באופן קפדני. אבל מי שקובע אלו הם, בסופו של דבר, הגולשים שנותנים ציונים לתשובות שקיבלו. כך שעם הזמן המערכת מתקנת את עצמה.

 

 

איך זה עובד?

הגולשים מתבקשים לדרג את איכות תשובת המומחה, בציון מ - 1 עד 10.

עד לתקופה האחרונה הציונים שימשו רק אותנו ככלי בקרה, לפני מספר ימים העלנו מנגנון שמציג את דרוג המומחים בפני הגולשים.

אך ללא קשר לבקרה, במידה וגולש אינו מרוצה הוא יקבל את כספו בחזרה באופן מיידי, ללא בעיות ובצרוף התנצלות.

 

 

לכל שאלה צריך תשובה של מומחים, לא די במישהו שיכול לבצע כריית מידע?

אתה צודק ומשום כך פועלים מידענים במסגרת האתר. כמובן שאלו אנשים שאתם אני נמצא בקשר שוטף.

לעיתים מידען עונה טוב יותר ממומחה. למשל בגיאוגרפיה מידען יודע להסביר טוב יותר על השבר הסורי אפריקאי יותר מבעל תואר שני בגיאוגרפיה שיורד לרמת פירוט שאינה נדרשת הכוללת שימוש במונחים מקצועיים שאינם רלוונטיים לשואל.

 

 

מה הוא קצב התעבורה באתר? כמה שאלות מקבלות מענה מדי יום?

עשרות שאלות ביום.

 

 

מכך משתמע שיש מומחים שלא ענו על אף שאלה עד היום.

נכון, חוק 20/80 עובד בכל מקום, גם אצלנו. בהערכה גסה ניתן לומר שבערך 200 מומחים עונים לפחות על שאלה אחת בשבוע.

 

 

מה הם התחומים העיקריים בהם מוצגות שאלות?

עולם המשפט. הרבה דיני עבודה, דיניגירושים, צוואות וירושות וגם תחום המשפט המסחרי.

גם תחומי ניהול כספים. מיסוי והנהלת חשבונות. שאלות על ניהול עסק כעוסק מורשה או עוסק זעיר.

יש לא מעט שאלות על מודעות עצמית, פסיכולוגיה ורפואה משלימה.

כמו כן עולות שאלות של סטודנטים במגוון מקצועות אקדמיים.

 

 

איזה חלק מההכנסה נובע מפרסומות?

המודל כיום שונה מהמודל הראשוני שביקש להתבסס על פרסומות. התפיסה כיום היא שפרסומות הן קצפת. מודל הפרסומות הוא שברירי ולא יחזיק לאורך זמן. מבחינה זו אנו נמצאים היום בבועה שנייה. אתר צריך לחיות בזכות עצמו.

 

ההכנסות מפרסומות מהוות כ – 15% מכלל ההכנסות שלנו. מכיוון שהאתרמכיל אלפי דפי תוכן מאונדקסים, בקשת רחבה של נושאים, שימוש בפרסומות שלמודעות כמו בגוגל (Adsense)מתאים לנו.

כמו כן יש לנו מספר הסכמי שותפות על בסיס רכישות בפועל. לדוגמא, הסכם עם בבילון. לצד אלו מקבלים חשיפה גם מפרסמים אקראיים.

 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד