ספרים
הרצאות
ייעוץ

עידו ספרותי, מנכ"ל מטאקפה

מטאקפה היא חברת מדיה אינטרנטית המאפשרת לגולשים להעלות לרשת סרטי וידאו קצרים.
כל גולש יכול להעלות לרשת דרך האתר כל סרט שהוא. אך אנשי מטאקפה אינם מתחייבים לשדר אותו. בניגוד לאח הגדול, האתר יוטיוב שנרכש לאחרונה על ידי גוגל בסכום של 1.6 מיליארד דולר, מטאקפה אינה מסתפקת בלהיות אתר שיתוף קבצים, מעין רשת חברתית בה הגולש יכול להעלות גם קטעים מסרט הבר מצווה שערך לבנו; אלא משלבת בפעילותה מערך סינון ומיון של הסרטים העולים במסגרתה ברשת. פעולה זו ופעולות אחרות הנוגעות לניהול התוכן היא שעושה את מטאקפה לחברת מדיה.
 
אנשי מערך הבקרה על הסרטים העולים באתר החברה אינו מורכב מעובדי החברה, כי אז מספרם היה צריך להיות עצום ורב, משום שאלפי סרטים עולים כל יום דרך האתר; אלא מורכב מכמאה אלף גולשים שהתנדבו להיות מערך הצפייה הראשוני של סרטים חדשים. גולשים אלו, ' REVIEWERS ' בלשון אנשי מטאקפה, קובעים את דירוגו הראשוני של הסרט, פעולה הדומה לקביעת רייטינג בעולם הטלוויזיוני.
בשלב הבא נכנסים אנשי מטאקפה לפעולה. הסרט עובר המרה לפורמט וידאו אחיד המאפשר צפיה באינטרנט (משום שהסרטים מצולמים בדרכים מגוונות, בין אם במצלמת וידאו, או באמצעות מכשיר טלפון סלולרי, מועלים לאתר סרטים בפורמטים רבים ושונים). בחינה נוספת שנעשית על ידי החברה היא אם הסרט אינו קיים כבר במערכת. "ביוטיוב, אומר מנכ"ל מטאקפה ישראל, עדו ספרותי, "סרט מוצלח יכול להופיע גם במאה עותקים". כמו כן, אנשי מטאקפה גם קובעים אם הסרט ראוי לשידור.
 
עדו ספרותי: "ה – REVIEWERS קובעים איזה סרט עובר סף איכות או סף עניין שעשוי להיות לגולשים. לאחר מכן אנחנו עוזרים לתכנים להגיע לאנשים. אנחנו יודעים לבדוק את רמת ההנאה של המשתמש מהסרט כדי לעשות תכנות יעיל של תכנים (PROGRAMMING). בהתאם לדרוג הראשוני אנחנו ממליצים על התכנים. ה – REVIEWERS נותנים את הדחיפה הראשונית לסרט, אך הצלחתו תלויה בתגובות הקהל הרחב."
 
"הטיפול בסרט כחברת מדיה מאפשר לנו לפעול בצורה חוקית. למשל, מניעת העלאת גירסה שכבר קיימת מאפשרת התמודדות טובה עם תכנים מוגנים. מרגע שסרט מורד מהאתר, אין סיכוי שיעלה שוב. הדבר מונע בעיות כמו אלו שנוצרו ליוטיוב בארצות מסוימות. לדוגמא, בתאילנד עלה סרט שביקר את מוסד המלוכה (עבירה על החוק המקומי), לאחר בקשת השלטונות להסיר את הסרט הועלו עותקים נוספים ע"י משתמשים ללא שליטה עד שהשלטונות שם חסמו את הגישה לאתר בכל המדינה. תופעה דומה התרחשה גם בטורקיה שם עלה סרט שפגע באבי האומה כמאל אתאטורק, גם בברזיל קרה מקרה דומה."
 
מטאקפה לא בונה רק על הנאתם של יוצרי הסרטים הרואים את יצירותיהם באתר נצפים על ידי המוני גולשים (הפופולאריים שבהם זוכים למאות אלפי צפיות, ויש כאלו שאף הגיעו למיליוני צופים), אלא גם יודעת לשלם להם על הישגיה של היצירה.
 
עדו ספרותי: "הגולש שמעלה סרט זכאי לתשלום של 5$ על כל 1000 צפיות, אם הסרט שלו זכה ליותר מ - 20 אלף צפיות  הוא יקבל את התשלום רטרואקטיבית. היוצר הכי מצליח ברשת מרוויח מאתנו בין 500-1500 דולר כל שבוע. הוא יוצר סרטים מגוונים ויודע לזהות תחומי עניין של גולשים וטרנדים באינטרנט."
 
"אתן דוגמא לסיפור מעניין. סטודנט להנדסה ממכללת דיוק יצר מקרר רובוטי שיודע לשגר אליו פחיות בירה, כדי שהוא לא יצטרך להתאמץ ולקום מהספה בזמן שהוא צופה בטלוויזיה. הסרט שמתאר את שיגור הפחיות רץ במהירות ברשת וזכה לכשתי מיליון צפיות שזיכו את אותו סטודנט בכעשרת אלפים דולר. הבחור זכה לחשיפה רבה - כתבות עיתונאיות ואף הופעה  בתוכנית הטלוויזיה של דייויד לטרמן."
 
כיום יש למטאקפה יותר מ – 25 מיליון משתמשים מדי חודש והמספר הזה הולך וגדל בהתמדה. מספר הצפיות, מטבע הדברים, גדול הרבה יותר.
מסת משתמשים כזו הופכת את מטאקפה, כמו כל חברת מדיה, לפלטפורמת פרסום משמעותית ואמנם על הכנסות מפרסום מושתת המודל העיסקי שלה.
 
                   *               *                  *
 
מטאקפה הוקמה לפני כארבע שנים על ידי אייל הרצוג ואריק צ'רניאק, כיום בני שלושים פלוס.
אריק צ'רניאק, טייס שהשתחרר מחיל האוויר, כתב בלוג מצליח ב'ישראבלוג' ואייל הרצוג, שבעבר היה שותף להקמת חברת הייטק, אהב את מה שקרא בבלוג, יצר קשר עם כותבו והציע לו להקים יחד את מטאקפה.
הרעיון היה ליצור פלטפורמה להפצת תכנים תוך דירוגם לפי מידת הפופולאריות שלהם. בשלב זה לא כוונו השניים דווקא לתכני וידאו. בשלב הראשון גם דובר על תוכנת מחשב שיתופית (P2P client) ולא על אתר אינטרנט, זאת עקב עלויות התקשורת הגבוהות. במהלך 2005, עם עליית הפס הרחב ופיתוח טכנולוגיות נוספות, שידור וידאו באינטרנט הפך לאפשרי. שנה זו הייתה שנת פריצת הדרך של מטהקפה ויוטיוב.
 
בשלב הראשון פיתחו שני היזמים אב טיפוס ופנו לקרן בנצ'מרק שהשקיעה את ההשקעה הראשונה במיזם. בחודש יולי 2005 עלה האתר לאוויר. בתחילת 2006 הושקעו בו שיפורים ושכלולים והחלה צמיחה מהירה של מאות אחוזים בכל חודש. הפוטנציאל נראה בבירור, אך במטאקפה לא התפתו להתחיל ולמכור פרסומות.
 
עדו ספרותי: "לא נכון למכור פרסומות אם אין לך מספיק תנועה של גולשים, ואם התנועה לא מספיק יציבה. רק אחרי שנבנה נפח פעילות משמעותי ונראה היה שיש כיוון חיובי החלה החברה למכור שטחי פרסום באתר. לצורך הרחבת הפעילות ולביצוע המכירות היה ברור כי יש להעביר את מטה החברה לארה"ב. לצורך זה ניגשה החברה לגיוס הון נוסף. במצבה הייתה זו משימה קלה יחסית. בסבב הגיוס השני השתתפה בנוסף לקרן בנצ'מרק גם 'אקסל פרטנרס', קרן מארה"ב בעלת ניסיון רב באינטרנט. כך שמדובר היה במשקיע אסטרטגי (התורם לחברה לא רק מכספו אלא גם מידיעותיו וקשריו – ש.ש.).
העברת מטה החברה לארה"ב. שם נמצא שוק הפרסום באינטרנט הכי גדול והכי רווחי בעולם, שם נמצאות חברות האינטרנט הגדולות ושם גם ממוקמות חברות המדיה הגדולות ביותר."
 
מה זה קשור לעניין, מיקומן של חברות המדיה הגדולות?
עדו ספרותי: "אלו שותפי תוכן פוטנציאלי שלנו. אנחנו אמנם ממוקדים בתוכן הנוצר על ידי המשתמשים, אבל אנחנו גם אתר ENTERTAINMENT. כמובן שנמשיך להתמקד בסרטים הנוצרים ע"י משתמשים (User Generated Content, או UGC)אבל זה לא אומר שלא נקרין סרטון קצר של צ'רלי צ'פלין או של מדונה."
 
כיום מרכזה העיסקי פועל בארה"ב. מנכ"ל מטאקפה הוא אמריקאי עם עבר עשיר בתחום האינטרנט. בארה"ב מרוכזת פעילות השיווק והמכירות של החברה.
בשלב זה מועסקים שם כעשרה אנשים, אך מרבית פעילות החברה מתבצעת מישראל, ממשרדי החברה במגדל שלום בתל אביב. 70 עובדי החברה בארץ עוסקים בפיתוח הטכנולוגי של האתר ובמשימת ניהול התוכן.
 
עדו ספרותי: "דפוס ניהול התוכן משתנה ומתפתח. למשל, אם בעבר הפעילות התמקדה בעיקר במי שמייצר סרטים, הרי כיום יש גולשים שיוצרים ערוצי סרטים. נניח שיש מישהו שלא עושה סרטים אבל הוא יודע לזהות סרטים טובים ולהעריך מה אנשים יאהבו. הוא יכול להעלות סרטים בערוץ שלו ואם אנשים אוהבים את הבחירות שהוא עושה הם יגלשו בהמוניהם בסרטים שיציע להם. כיום אנחנו גם מדרגים ערוצים כאלו. המטרה מבחינתנו היא להעמיד לרשות הגולשים את הכלים הטכנולוגיים כדי שהמשתמשים בהם יוכלו לנהל בעזרתם את התכנים שלהם באתר." 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד