ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: ההחמצה של השי לחג

[ת.ע. 24/8/2010]

והנה שוב מגיעים החגים ועמם השי לחג המסורתי שמעניקים הארגונים לעובדיהם.
בארגונים רבים מדובר בהחמצה, חלקם מבינים זאת אך אינם יודעים כיצד להתמודד עמה ומשאירים את המצב הקיים על כנו.
החמצה מספר אחת: השי כמהלך כפוי
שורשיו של השי נעוצים ברצון האנושי של המעסיק להביע הוקרה לעובד כאדם. הוא לא אמור להינתן מתוך כפייה; עצם מהותו הוא בכך שהשי ניתן מתוך בחירת הנותן ועל פי רצונו הטוב.
אך במקרים רבים השי כבר איננו באמת 'שי' אלא חלק ממערך התיגמול בארגון. בארגונים רבים, בעיקר אם הם ציבוריים ופועל בהם ועד עובדים, הוא הפך לחובה.
בימים אלו מתפרסמים היקפי השי שמעסיקים גדולים מעניקים לעובדיהם, חלקם בשווי של מעל 1000 ₪. האם הנהלות של ארגונים אלו יכולות לשקול שלא להעניקו, או למצער להקטין את היקפו? התשובה היא "לא". בחלק מהמקרים החובה להעניק שי מעוגנת בהסכמים קיבוציים, ובחלק אחר מהמקרים יאמרו משפטני עבודה כי ביטול הענקתו מהווה הרעה בתנאי עבודה. איזה  מן שי הוא זה שחייבים להעניקו? מתנה נותנים מתוך רצון ולא מתוך חובה.

החמצה מספר שתיים: השי כמרכיב במקבילית הכוחות בארגון
בארגונים ציבוריים (או שהיו ציבוריים בעבר, כמו בנקים) השי מוענק לעובדים על ידי ועד העובדים. אבל חלק ניכר מהכסף מגיע מההנהלה, ובארגונים גדולים מדובר במיליוני שקלים. הוועד אמנם משמש רק כצינור לרכישת השי, אך עצם העמדת המימון לרשותו מעניק לו עוצמה רבה.
בדרך זו  הופך השי למרכיב במקבילית הכוחות הארגוניים. למשל, בעת סכסוך עבודה יכולה ההנהלה למנוע את העברת תקציב רכישת השי לוועד העובדים. הועד ימצא כי קשה לו לבוא על כך בטענות משום שהעובדים יקבלו את השי, אך ישירות מידיה של ההנהלה.

החמצה מספר שלוש: השי ככלי תגמול
שי, מעצם טיבו, מוענק לעובד כאדם; הוא אינו בונוס. במילים אחרות, משום שבני אדם, בתור שכאלו, אמורים להיות שווים במדינה דמוקרטית מתוקנת, גובה השי שמקבל המנכ"ל צריך להיות זהה לגובה השי שמקבל העובד שבתחתית הפירמידה הארגונית. ואכן יש ארגונים רבים שנוהגים כך. אך יש גם ארגונים רבים, רבים מדי, שנוהגים אחרת. בולטת במיוחד האבחנה בין השי שמוענק למנהלים ובין השי שמוענק לעובדים. זו היא אבחנה פסולה שבעצם קובעת שיש מי ששווים יותר.

נבהיר זאת שוב, דיפרנציאציה בשכר היא לגיטימית כי על עבודה במורכבות ובאיכות שונה יש לשלם שכר שונה. אך דיפרנציאציה בהוקרה לאדם כאדם, כמי שהוא חלק מהקבוצה האנושית שמרכיבה את הארגון, היא ביטוי מובהק לאי שוויון.

מרבית הארגונים שנוהגים כך לא התכוונו לתוצאה כזו, הם פשוט לא חשבו עד הסוף; או שבעיניהם השי הוא חלק מהתגמול; אז שלא יקראו לו שי לחג.

[פורסם גם בוואלה! עסקים] 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד