ספרים
הרצאות
ייעוץ

כנס: כל עסק צריך להיות "חברתי"

22/11/2013

 

(רשמים מהכנס השנתי של IVN)

השבוע נערך הכנס השנתי של IVN, קרן החונכת ומשקיעה בעסקים חברתיים.
השעה הראשונה כללה סבב מיפגשים קצרים עם יזמים חברתיים שהציגו, אהדדית, את יוזמותיהם בפני בני שיחם. פגשתי את מיכל מאיר מ"קול האשה" המקדמת העצמה כלכלית של נשים בירושלים. היא גילתה לי שיש בארץ אלפי צוענים, כן! חלק נכבד מהם במזרח ירושלים, ולא רק שם הם נמצאים.
פגשתי את עידית פיטקובסקי מ"ידיים רואות" המציעה עיסויים בקליניקות משלה ובמקומות עבודה. עיסויים המבוצעים על ידי אנשים כבדי ראייה. "המחיר הוא מחיר שוק", הזדרזה לציין. פגשתי את ניצנה שגיא מ-"Ecommunity - אקולוגיה לקהילה מוגנת" שמבצעת מיחזור של ציוד אלקטרוני לא שמיש באמצעות עובדים עם מוגבלויות - גם סביבתי וגם חברתי.
זכיתי להכיר מיזמים נוספים ונותרתי עם טעם של עוד.

אחר כך נתכנסנו במליאה ונישאו בה דברים.
סיפר אריק בן חמו, יו"ר IVN ולשעבר מנכ"ל COM3, על קרן "טנדם" הקיימת כשנה וחצי ומשקיעה בעסקים חברתיים. בפורטפוליו שלה יש כיום כ-20 מיזמים העוסקים בתחומים של חינוך, סביבה ופיתוח כלכלי.
"בישראל", אמר, "אין עדיין מסה קריטית בתחום זה. הבנקים לא ששים להלוות כסף לעסקים חברתיים, בייחוד לא בימים אלו, כשהרגולציה עליהם עוד כבדה מבעבר."
"גם העסקים החברתיים מצידם", הוסיף, "מחבבים תרומות יותר מאשר הלוואות."

ד"ר פמלה הרטיגן הגיעה אלינו מאוקספורד כדי לספר על הניסיון שנצבר אצלם בתחום זה. 
לדעתה, ההבדל בין ה-"Impact Investing" לבין עסקים רגילים בא לידי ביטוי בכוונה. בין השאר, משום שקשה למדוד את ההשפעה החברתית. "זה תחום חדש", אמרה, "ולכן מאופיין בחוסר בהירות".
"אנו בתקופה של למידה ושכלול, של בחינת מודלים נכונים של פעילות."
"יש הטוענים", הוסיפה, "כי בגלל הרצון לייצר תשואה חברתית צריך לצפות להחזר כלכלי נמוך יותר מאשר עסק רגיל." (אגב, טענה זו חוזרת ועולה פעם אחר פעם. במקרים רבים היא מלווה בדרישה מהמדינה להסדיר את התחום ולתת לעסקים חברתיים מעמד מיוחד משלהם – ש.ש.). ד"ר הרטיגן אינה תומכת בגישה זו. לדעתה, תשואה חברתית לא בהכרח באה על חשבון תשואה כלכלית.
עוד אמרה:
"בעבר עסקים ופילנטרופיה נתפסו כשני תחומים נפרדים: 'שם אני עושה כסף ופה אני עושה טוב'."
"צריך תיאבון מסוים לסיכון כי אנו חלוצים בתחום זה. זה ייקח זמן. נדרשת סבלנות."

ג'ניפר גורוביץ, מהפדרציה היהודית של סן-פרנסיסקו, אמרה שאחת הסיבות שהפדרציות היהודיות בוחנות את המודל החדש של עסקים חברתיים נובעת מהרצון לקרב אליהם את הצעירים: "היהדות הצעירה רוצה להיות פעילה בפדרציות ומעורבת בקשר עם ישראל  אבל לא במסגרת המודלים הישנים של הפילנתרופיה."

וגם הפעם אני לא מחמיץ הזדמנות לומר שכל עסק צריך להיות "חברתי". יזם שחושב על פתרון של בעיה אמיתית ונותן לה מענה ראוי, כאשר התמורה שמקבל הלקוח חשובה לו לא פחות מאשר התשואה הפיננסית, הוא בעיניי יזם של עסק "חברתי" גם אם הוא בכלל לא ידע שהוא כזה. לעומתו, יזם שמנסה לתת פתרון לצרכים מלאכותיים, תוך שהוא נדרש לשכנע לקוחות פוטנציאליים שזה מה שהם צריכים, ממילא מצוי בעיניי במעמד נחות, בוודאי מוסרית ובמקרים לא מעטים גם עיסקית.

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד