ספרים
הרצאות
ייעוץ

יזמות חברתית: האם "חברתי" יכול להיות גם "עיסקי"?

[28/7/2016]

ב"כנס השנתי לאפקטיביות במיגזר השלישי" שארגנו עמותת 'מידות' ופירמת רואי החשבון BDO. היו חמישה דיונים שהתנהלו במקביל. הלכתי לפופולארי שבהם: "פיתוח משאבים בעמותות הדור הבא". חלק ניכר מהדיון עסק במערכת היחסים המורכבת בין מלכ"רים לארגונים עיסקיים.

יואל חשין, יו"ר ומייסד 2B-Community, קרן המשקיעה בעסקים המוכנים לתרום חלק מהרווחים למטרה חברתית, אמר שפילנתרופיה צריכה להתקיים רק במקרים שאין חלופה אחרת. הוא עצמו הדגים שיתוף פעולה כזה בין סניף 'בית השאנטי' בדרום הארץ לבין גן אירועים שהוקם בצמוד אליו, והפעלתו אמורה להבטיח הכנסה קבועה לבית השאנטי.
חשין אמר שהכסף הגדול נמצא בתאגידים הגדולים ונכונותם לתרום תלויה בצרכנים הצריכים לבחור בעסקים שחורתים על דגלם קידום של מטרות חברתיות. אבל, הודה חשין, לוקח זמן לחנך צרכנים לנהוג בדרך זו.

יהודית אדלר, לשעבר מנכ"לית משותפת ב'נובה', עמותת המייעצת לעמותות וארגונים חברתיים, אמרה שארגונים צריכים לפתח מקורות הכנסה עצמאיים ממגוון סיבות, לא רק עצמאות כלכלית. למשל, זה מקל על מצ'ינג [הסבר: כשמלכ"ר מבקש תרומה ההתייחסות לבקשה של התורם הפוטנציאלי אוהדת יותר כאשר גם המלכ"ר, לצד התורם, משקיע חלק מהסכום הנדרש].
היא הציגה שתי אפשרויות מקובלות ליצירת הכנסה. האחת, הקצאת נכסים פיזיים כמו הקצאת נדל"ן [לדוגמה, עמותת בית השאנטי, סיפרה בדיון מריומה בן יוסף, המייסדת והמנהלת, הקצתה למיזם המשותף את הקרקע עליו הוקם גן האירועים] והשכרת חדרים. קל למנף נכסים אלו כי הדבר אינו כרוך בהשקעת כסף נוסף.
האפשרות השנייה היא שימוש במומחיות לצורך מתן שירותי ייעוץ והדרכה בתשלום, כמו שעושה עמותת 'נגישות ישראל'. במקרים כאלו שולי הרווח קטנים יותר כי הפעילות מצריכה שימוש בכוח אדם מקצועי.
יהודית אדלר גם ציינה כי פיתוח פעילות כזו קשה לביצוע וגם עשוי להסיט את הארגון מהמטרה שלשמה הוא הוקם. בנוסף, הדגישה, נדרשת יציבות כלכלית כדי להיכנס למיזם מניב. נדרש אורך נשימה וקשב ניהולי. אי אפשר להיכנס לפעילות עיסקית במצב הישרדותי ובתוך תהליך של הבראה.
גם יואל חשין עמד על חששם של ארגונים חברתיים מכך שמעבר למנגנונים עיסקיים ייפגע במנגנונים הפילנתרופיה שלהם.

צפרא פרלמוטר, מייסדת רשת האופנה השיתופית COCO סיפרה שתרמה 12,000 ₪ לעמותה "כנפיים של קרמבו" אך זו סירבה לאפשר לה להפיץ מידע בקרב המתנדבים שלה, משום החשש שיראו קבלה של חומר פרסומי בעין לא אוהדת. מאוחר יותר אותה עמותה קיבלה תרומה של 200,000 ₪ מ'איקאה' שזכתה לחשיפה ראויה. "אתה צריך להיות גדול כדי שיתייחסו אליך," אמרה.

לסיכום, ניכר כי עמותות רבות פוסחות על שתי הסעיפים ומבקשות להיות עם ולהרגיש בלי. מן הסתם כדי לחיות (טוב) בין שני העולמות, החברתי והעיסקי, נדרש כושר תמרון טוב ואיזון מתמיד בין אינטרסים שונים, לעיתים אף סותרים; או בקצרה, ניהול איכותי.   

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד