ספרים
מאמרים
הרצאות
ייעוץ

ישראל ברמת סיכון גבוה לשחיתות במיגזר הביטחון

"תגיד לי, אני רואה טוב?", שואל אותי האלטר אגו שלי.

"אתה עוד לא צריך מולטי-פוקל", אני עונה לו.

"זו הייתה שאלה מטאפורית", הוא ממלמל, מביט במסך המחשב וממשיך: "יש כאן דוח של ארגון שקיפות בינלאומית שקובע שאנחנו נמצאים באותה דרגת סיכון גבוהה לשחיתות במיגזר הביטחון; יחד עם ארצות כמו קניה, נפאל, לבנון וסרביה. אין בקבוצה הזו אף מדינה מערבית אחת. זה יכול להיות?" הוא שואל.

"עד כדי כך?", אני מתפלא. "מה עוד הם כותבים?"

האלטר ממשיך להקריא משפטים מטרידים: "קיימים מנגנונים מוסדיים לפיקוח על התנהלות משרד הביטחון, כדוגמת ועדת החוץ והביטחון, אך נראה כי המשרד אינו שש לשיתוף פעולה מלא עם מנגנונים אלו. כתוצאה מכך, ההשפעה של הכנסת על התנהלות מערכת הביטחון מוגבלת", הוא מפנה אלי את מבטו, ממתין לתגובה.

"לא נשמע טוב", אני מודה.

הוא ממשיך: "בשנים האחרונות נראה כי הממשלה מגלה חוסר סובלנות כלפי ארגונים חברתיים המעבירים ביקורת פומבית על התנהלות מערכת הביטחון. לפי ביקורת זו, תקציב הביטחון חסר שקיפות ואין מידע זמין לגבי הוצאות על פריטים סודיים או הוצאות מחוץ לתקציב הצבאי".

"וזה", אני אומר לו, "במדינה שתקציב הביטחון שלה הוא יחסית בין הגבוהים בעולם."

"חכה", הוא עוצר אותי, "שמע עוד: 'הצהרות פומביות נגד שחיתות מצד מנהיגים במערכת הביטחון הן נדירות והן ניתנות לעיתים כשמתעורר אירוע נקודתי; קיימת שקיפות מעטה לגבי כוח האדם האזרחי והצבאי; קוד ההתנהגות בצה"ל לא מכיל התייחסות ספציפית לשחיתות'."

"יש גם משהו חיובי בדוח?" אני שואל, מודאג.

"כן", מנסה להרגיע אותי האלטר, "יש ארצות ברמת סיכון אחת גבוהה יותר, ארצות כמו אפגניסטן, חוף השנהב ואיראן".

"אתה צוחק עלי?" אני נוזף בו, "זה מה שצריך להרגיע אותי?"

"יש עוד דברים חיוביים", הוא מנסה להפיס את דעתי. "למשל, לא קיימות ראיות המעלות חשש כי פשע מאורגן חדר למערכת הביטחון בישראל."

"אה, ככה, אז אני רגוע", אני משיב לו, "למה לא התחלת עם המימצא הזה?"

טיפוס קנטרני האלטר, רק דברים שליליים הוא מחפש...


שוקי


 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד