ספרים
מאמרים
הרצאות
ייעוץ

צביעות במתחם הסבירות...

"מה דעתך?", אומר לי האלטר אגו שלי, "על זה שנפתלי בנט, שמתעב את שרה נתניהו, פתאום מחמיא לה משיקולים פוליטיים".

"זה דווקא נראה לי בסדר", אני עונה לו.

"זה בסדר?", הוא מניף גבות בפתיעה, "לא מתאים לך. אתה שמדבר כל הזמן על יושר ושקיפות. הרי ברור לכולם שהוא לא מתכוון לזה".

"בבקשה", אני עונה לו בתרועת ניצחון. "אם ברור לכל שזה נעשה רק לקידום צרכים פוליטיים, אז הנה לך השקיפות. הציבור מבין שאלו הם כללי המשחק הפוליטיים ולכן הוא יכול לקבל את זה בהבנה."

"בכל זאת", מנסה האלטר לחלץ ויכוח, "זו צביעות".

"לא", אני מתנגד, "זה יותר שקר לבן. לשם השוואה אתן לך דוגמה מהפייסבוק. אנשים מעלים ריבואות של תמונות פרופיל שלהם ואלו שמגיבים להם, כמעט ללא יוצא מהכלל, אומרים שהם 'מדהימים' ו'מהממים'. סביר להניח שחלקם לא באמת חושבים כך, אבל רוצים לפרגן. הם צבועים בעיניך?".

"לא", אומר האלטר, "הם אנשים נחמדים שרוצים לתת הרגשה טובה לזולת".

"ובמה הם שונים מבנט?", אני שואל רטורית, "המטרות אמנם שונות - האחד רוצה להיות נחמד לזולתו והשני רוצה להיות שר ולהשאיר בידינו את השטחים. אבל ההתנהגות, שאתה מבקר, היא אותה התנהגות. אז למה בעיניך הראשון נותר נחמד והשני פתאום הופך לצבוע?".

"המממ...", מהמהם האלטר ושב לענייניו.

שוקי

 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד