ספרים
מאמרים
הרצאות
ייעוץ

או שאנחנו בפנים או שאנחנו בחוץ...

אתמול היה דיון טוב בלונדון וקירשנבאום, בין נדב העצני בעל טור במעריב ומתומכי המתנחלים לבין עו"ד מיכאל ספרד, פעיל זכויות אדם. הנושא: החלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם כי ההתנחלויות הן מעשה לא חוקי

אני איש של זרם מרכזי, לא אידיאולוג נלהב של שמאל או של ימין. רק רוצה שיהיה טוב. שאפשר יהיה לנהל חיים נוחים והגונים, עכשיו וגם מחר. החלטתי שאני מקשיב ובוחן את הטיעונים לגופם, כאדם לא מעורב. הגעתי ממלטה ועכשיו אני צופה בדיון אינטלקטואלי, חצי תיאורטי מבחינתי, הנערך על ידי שני דוברים רהוטים ולא בלתי נבונים.

מצטער חברים, העצני לא שכנע. לא אכנס למכלול הטיעונים לכאן ולכאן אלא לנקודת מרכזית אחת. זה שבגופים הבינלאומיים יש רוב אנטי ישראלי זה לא אומר שהם לא קיימים.
איך אפשר להתעלם מהם?

אביא עוד דוגמה לטיעון של העצני: וועדה מקצועית מטעם גופים קבעה שהתנחלויות לא חוקיות ויש הסכמה שהורכבה ממשפטניות בלתי תלויות. העצני אומר שעצם זה שהן הסכימו לייצג גוף אנטי ישראלי כבר הופך אותן לתלויות, ללא אובייקטיביות.

אז מה עושים, לשיטתו? מתעלמים. רואים ג'ירפה ואומרים ש"לא יכול להיות, ואין דבר כזה".

אעשה את זה פשוט וברור: או שאנחנו חלק מהאו"ם או שלא. אם אנחנו חושבים שהאו"ם נגדנו בואו ונעזוב אותו ואז נוכל, עקרונית, להתעלם מהחלטותיו. אבל אם אנחנו בפנים, אי אפשר להתעלם, למרות המגבלות והמגרעות, ויש לא מעט.

זה מספיק ברור, העצני?

שוקי

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד