ספרים
הרצאות
ייעוץ

עבודה: מחקר - כפל זהויות של עולים מצרפת

 [14/5/2014]

43,000 עולים מצרפת הגיעו לישראל מאז שנת 1990. בשנה שעברה עלו לארץ כ-3000 עולים מארץ זו (לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה).

החוקרות ד"ר קארין אמית מ"המכון להגירה ושילוב חברתי" וד"ר שירלי בר-לב מבית הספר להנדסה ב"מרכז האקדמי רופין", ערכו מחקר שהושתת על סקר וראיונות שבחן את מידת השתלבותם של עולים מצרפת בחברה הישראלית. הם מצאו כי חלק ניכר מקרב עולים אלו מועסק בחברות דוברות צרפתית, חלקן חברות צרפתיות הפועלות בישראל  וחלקן חברות ישראליות הפונות לקהל דובר צרפתית.

שוחחתי עם ד"ר אמית על המחקר שממצאיו הראשונים יוצגו בשבוע הבא בכנס ההגירה הבינלאומי שעורך "המכון להגירה ושילוב חברתי"*.

 

מהם מאפייני היסוד של עלייה זו?

"יש נוכחות בולטת של משפחות צעירות בעלות גוון דתי. כ-80% מהמשיבים לסקר הגדירו את עצמם דתיים או מסורתיים. לצד אלו, בין העולים מצרפת יש קבוצה משמעותית של פנסיונרים אשר סיימו את חיי העבודה שלהם בצרפת ועלו לישראל. לעיתים ילדיהם מצטרפים אליהם."

הם מגיעים לישראל בזרם מוגבר בגלל התחזקות האנטישמיות בצרפת?

"הם אמנם מודים שכיום פחות נוח להיות יהודי בצרפת, אך לא מציינים זאת כסיבה העיקרית לעלייה. על פי עדותם, המניע העיקרי לעלייתם הוא ציוני דתי. בעיבוד תוצאות הסקר (355 משיבים) על סקאלה 1-5 המניעים "ביטחון אישי בארץ המוצא ואנטישמיות " קיבלו ציון ממוצע של כ 2.8 ואילו המניע הציוני - 4.2."

הנטייה לעבוד בחברות דוברות צרפתית היא מאפיין ייחודי של אוכלוסיה זו?

"כן. בישראל פועלות כ-80 חברות דוברות צרפתית. קהל הלקוחות של חלקן כלל אינו ישראלי. חלק ניכר מהעולים עובדים בחברות צרפתיות המפעילות מרכזי שירות טלפוני (Call-centers) בישראל הנותן מענה ללקוחות צרפתיים שאינם יודעים כי מי שמשיב להם בצרפתית נמצא בישראל."

מן הסתם זה כדאי לחברות הצרפתיות כי השכר בישראל נמוך יותר מאשר בצרפת.

"נכון. העובדים אמנם הודו שבצרפת היו יכולים לקבל שכר גבוה יותר, אבל עדיין השכר בחברות אלו בישראל גבוה יותר מהשכר שיכלו לקבל בעבודה אחרת כאן. זה גם מקום עבודה מאד נוח מבחינתם. חלק משמעותי מעובדים אלו הן נשים. המוקדים הטלפונים ממוקמים בערים בהן יש קהילות משמעותיות של עולים מצרפת, כמו ירושלים אשדוד ונתניה. כך שזה קרוב יחסית לבית, שעות העבודה לא רבות וזמן העבודה גמיש. לכן יש בהם מי ששורדים בתפקיד זמן ממושך יחסית, זה מעין כלוב של זהב."

נראה שזו אוכלוסיה שמסתגרת בתוך עצמה. אנשים גרים בקהילות די סגורות וממשיכים לדבר בשפת המקור. איפה כאן המניע הציוני? איפה האתוס של עם אחד?

"נוח להם כאן והם מרגישים בבית בגלל הזהות היהודית- ציונית החזקה שלהם. הם לא רואים סתירה בין הזהות הישראלית לזהות הפרנקופונית גם כי כיום אנו חיים בעידן של כפל זהויות. זה שונה, למשל, מהעולים מברה"מ לשעבר, שגם הם ענו על הסקר שלנו. אמנם גם רבים מהעולים מברה"מ לשעבר גרים בקהילות סגורות יחסית, אבל הם לא עובדים בחברות עסקיות דוברות רוסית, כי אין הרבה כאלו בארץ. העולים הרוסים גם מרגישים פחות ישראלים באופן מובהק. הם פחות מרגישים בבית, פחות מתכננים להישאר בארץ ושביעות הרצון שלהם מהחיים בארץ נמוכה יותר.
לדעתנו, ההסבר להבדלים בין שתי קבוצות העולים נעוץ במרכיב הדתי. שתי עליות אלו הן עליות קהילתיות, אבל העלייה מצרפת מושתתת על זהות דתית (היוצרת את הקשר החזק לישראל כארצו של העם היהודי) ואילו העלייה הרוסית מושתתת על זהות תרבותית."

רבים מעולים אלו, הם או הוריהם, הגיעו לצרפת מצפון אפריקה, כך שיש להם בעצם שלוש זהויות.

"זה נכון, אבל מסתבר שהם לא ממש מתייחסים לזהות הצפון אפריקאית שלהם. הם רואים עצמם כיהודים צרפתים שעלו לישראל ממניעים ציוניים דתיים."

 

נחזור לדפוס התעסוקה שלהם. באלו ענפים פועלות כאן החברות דוברות צרפתית?

"בענפים שונים הנותנים שירות טלפוני. לדוגמא: בענף התיירות, במכירת חבילות נופש. יש גם מוקדי שירות של חברות סלולר צרפתיות. לא מעט חברות דוברות צרפתית עוסקות בתיווך. חלק מהחברות הן בבעלות של יהודים צרפתיים."

הסקר שערכתן דגם רק עולים מועסקים?
"לא הוא דגם את כלל אוכלוסיית העולים מצרפת. מתוכם  כ-70% מועסקים. מתוך קבוצת המועסקים כ-40% הועסקו בחברות דוברות צרפתית."

מצאתם קשר בין רמת השכלה ובין הנטייה לעבוד בחברות אלו?
"ל-50% מהנסקרים יש תואר אקדמי. בחברות דוברות צרפתית, בעיקר במרכזי השירות הטלפוני, יש קבוצה גדולה יותר של פחות משכילים (25% מהם בעלי תואר אקדמי). העולים היותר משכילים כן מצליחים להשתלב בשוק העבודה הישראלי במקצוע שלהם. ערכנו השוואות בין העובדים בחברות דוברות צרפתית לבין העובדים בחברות דוברות עברית. הראשונים שולטים פחות בעברית, חיים יותר באזורים מרוכזים, ויש להם יותר חברים הדוברים צרפתית (86% לעומת 50%). מכאן שהעובדים בחברות דוברות צרפתית מסוגרים יותר אתנית לא רק במקומות העבודה, אלא גם מחוץ להם."

ויש הבדלים ברמת שביעות הרצון מהחיים בארץ בהשוואה בין שתי קבוצות אלו?
"דווקא לא. אלו כאלו מרוצים, מרגישים ישראלים ולגמרי בבית. אין הבדל באיזה סוג של חברות הם עובדים. זו אחת המסקנות החשובות של המחקר הזה. כי ניתן היה להניח שעבודה בחברות דוברות צרפתית מקשה על ההשתלבות בחברה הישראלית, והנה גילינו שאין משמעות לדפוס התעסוקה הזה, לפחות בטווח הקצר. יתירה מזו, יש בו גם יתרונות - פתרון תעסוקתי למי שחלקם אולי לא היו מוצאים תעסוקה, או אולי אפילו לא נשארים בישראל.
חשוב לציין כי החברות דוברות הצרפתית, לפחות הגדולות מביניהן, מטפחות את הזהות היהודית של העובדים. לדוגמא: שיעורי תורה מתקיימים בחדרי הישיבות, חופשים בחגים יהודיים ומבחינת הנראות יש הרבה סממנים יהודיים וישראליים במקומות העבודה. יתכן שהחברות מפצות על 'הסביבה הצרפתית' בפעולות אלו. מעניין יהיה להמשיך ולעקוב אחר עולים אלו ולבדוק האם אלו השורדים בארגונים דוברי צרפתית לאורך זמן משתלבים פחות בחברה. אנו גם בוחנות בימים אלו לעומק משמעויות נוספות שעשויות להיות לדפוס תעסוקה זה, כמו תחושת ביטחון תעסוקתי, אמון במקום העבודה, מחויבות למקום העבודה ועוד היבטים ארגוניים שנבחנו בסקר.

-------

*לכנס, המתקיים זו הפעם השלישית, צפויים להגיע 150 משתתפים, מהם 40 משתתפים המגיעים מ 20 מדינות שונות בעולם. המכון להגירה ושילוב חברתי עוסק במחקר ובהוראה בתחום ההגירה והעלייה מאז הקמתו בשנת 2005 והכנסים הבינלאומיים מהווים הזדמנות להצגת המחקרים העדכניים ביותר בתחום בארץ ובעולם. 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד