לפני כ – 11 שנה הצטרף דני וקנין, כיום בן 40, לחברת קרייר, לשעבר תדיראן מוצרי צריכה. חמש שנים מילא בה תפקידי ניהול בדרג נמוך – בינוני. בשנת 2003 קודם לתפקיד ניהולי בכיר יותר – מנהל התכנון התאום של החברה. חלפו עוד כשנה וחצי ובחודש מאי 2005 חווה את השינוי המשמעותי – הוא הפך לחבר הנהלה – סמנכ"ל התפעול של החברה.
הכתבה מתארת את הדרך שעשה – מסלול התפתחות קריירה של מנהל המשולב בהתפתחותה של החברה שחוותה שינויים מפליגים: מעבר מבעלות ישראלית ועבר הסתדרותי, לבעלות אמריקאית מלאה. מחברה שעסקה בייצור ואספקה של מוצרי צריכה חשמליים לשוק הישראלי, לחברה שמתמקדת רק בתחום מיזוג האוויר ומייצאת למעלה ממחצית תוצרתה לחו"ל. מחברה שהעסיקה כ – 1000 עובדים, לחברה המעסיקה כיום פחות מ – 400 עובדים.
דני וקנין: "משפחתנו התגוררה בנשר ואת לימודי התיכוניים עשיתי בבית הספר בסמ"ת בחיפה, במגמת מכונות. בתחילת שנת 1985 התגייסתי לצה"ל ולאחר 4 שנות שירות השתחררתי כסגן, הייתי קצין ניהול בחיל האוויר.
בשנה הראשונה לאחר השחרור למדתי במכינה באוניברסיטת חיפה. המטרה היה לשפר את ציוני הבגרות שלי כדי שאוכל להתקבל ללימודי כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חיפה."
"בינתיים השתנו התוכניות, עברתי לגור במרכז והתחלתי ללמוד כלכלה ומנהל עסקים בשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, במכללת אריאל. לימודים אלו נמשכו תקופה קצרה כיוון שאחרי כחודש ימים פרצה מלחמת המפרץ שבעקבותיה גוייסתי למילואים לתקופה ארוכה (כחודשיים).
במהלך המילואים, מפקד היחידה שלי במילואים שהכיר אותי עוד מתקופת השירות הסדיר שכנע אותי לחזור ולשרת בקבע. הוא הבטיח לי שגם אצא ללימודים מטעם הצבא."
"חזרתי לצבא ושירתי בפיקוד צפון, בתפקיד קצין תחזוקה. אבל ההבטחה לא קוימה. היציאה ללימודים נדחתה פעמיים באמתלות שונות. צצו כל מיני צרכים ואילוצים.
נוצרה אצלי אכזבה גדולה. ידעתי כי אם היציאה ללימודים תתעכב עוד ועוד יהיה בכך משום פגיעה משמעותית מאד בהתפתחות הקריירה שלי.
בשנת 1994, כבר הייתי נשוי ואב לשני ילדים קטנים (את אשתי הכרתי בצבא, עד היום היא משרתת בקבע) וסיימנו לבנות את ביתנו ברמת ישי. החלטתי שאם תוך שנה, עד שאגיע לגיל 30, לא אצא ללימודים, אעזוב את הצבא. כך אמנם היה."
הייתה לך אלטרנטיבה תעסוקתית?
"לא, אבל האמנתי שאסתדר. גם לקחתי בחשבון שיש עוד משכורת בבית.
קיבלתי כל מיני הצעות עבודה, חלקם דרך קשרים, והלכתי לראיונות. די מהר התברר לי שאני לא מעוניין להשתלב שוב במערכת גדולה. חיפשתי תחום שאוכל להתחיל לעבוד בו ולהתפרנס כעצמאי.
בין זכויותי כאיש קבע משוחרר הייתה האפשרות ללמוד בקורסים. נרשמתי לקורס של טכנאי לקירור ומיזוג אוויר."
למה?
"אין לי הסבר למה בחרתי דווקא בתחום זה, אולי האפשרות להיות עצמאי גרמה לי להחליט לצאת לקורס.
קורס כזה נמשך למעלה כחצי שנה וכבר בתקופת הלימודים הרגשתי שלהסתובב כל היום עם ארגזי כלים ולהתקין מזגנים, זה לא בשבילי."
"יצא לי לשוחח עם ידיד שהכיר את מנהל משאבי אנוש של תדיראן. הוא הפגיש בינינו. באותו זמן חיפשו בחברה מישהו שינהל את ההקמה של קו ייצור חדש. זה התאים לי וכבר במהלך הלימודים הצטרפתי לתדיראן."
ומה עם אי הרצון להשתלב שוב במערכת גדולה? תדיראן מנתה אז כ – 1000 עובדים. 600 מתוכם במפעל בעפולה בו השתלבת.
"שיניתי את דעתי כי ראיתי את הפוטנציאל. הרגשתי שכאן אוכל להתבלט ולהתקדם ודווקא משום שזהו ארגון גדול. בארגון קטן פוטנציאל ההתפתחות מוגבל."
"סיימתי את הקורס והצטרפתי לתדיראן בתפקיד מנהל קו הייצור הראשון של המזגנים העיליים. בשלב ראשון, כאמור, הייתי אמור לנהל את הקמת הקו ואחר כך לנהל אותו באופן שוטף."
באיזה דרג ניהולי מדובר?
"בתדיראן היו, ועדיין יש, 6 דרגי ניהול:
דרג 6- ראש צוות
דרג 5 – מנהל קו המפעיל מספר ראשי צוות
דרג 4 – מנהל מחלקה. בדרג זה הוא כבר מועסק בחוזה אישי ויש לו רכב.
דרג 3 – מנהל אגף
דרג 2 – סמנכ"ל
דרג 1 – מנכ"ל
הדרגה הניהולית שלי הייתה 5. דרגה אחת מעל הדרג הניהולי הנמוך ביותר."
"הייתי די חריג בקבוצת ניהול זו. רוב המנהלים בדרג 5 היו עובדי ייצור שקודמו לאורך השנים בתפקיד. לא ממש הרגשתי שייך לקבוצה זו, שצמחה מבפנים והיה לה עבר משותף. הייתי צעיר יותר, באתי מרקע שונה עם ניסיון הרבה יותר מגוון. הצבא הוא בית ספר מצוין לניהול אנשים. רכשתי בו ביטחון בהפעלה של אנשים. אתה לומד איך לפנות, לדרוש, לקבל."
מה הייתה רמת השכר לעומת מה שהורגלת אליו בצבא?
"ירידה משמעותית, בערך ב -40% פחות. אם כי הבונוסים על הישגים צמצמו מעט את הפער."
"התפקיד נראה לי קטן בהתחלה והמנהלים שלי די מהר זיהו את זה. תפוקת קו הייצור עלתה כל העת. ידעתי לזהות צווארי בקבוק, ולטפל בהם כדי לשפר את התפוקה."
"יום אחד, כ – 8 חודשים אחרי שהתחלתי למלא את התפקיד, עבר לידי סמנכ"ל התפעול ושאל אותי לשלומי. אמרתי לו כי אחרי שהסתיימה ההקמה של קו הייצור, הניהול השוטף שלו הוא שיגרתי ודי משעמם.
הוא אמר לי 'אסור לך להשתעמם, צא מייד ללמוד' והמשיך בדרכו למשרד שלו."
"לא הבנתי בדיוק לאיזה לימודים התכוון. אם להשתתפות בקורס מנהלי עבודה של משרד העבודה, שנחשב אז כקידום, אז לי זה לא התאים. למחרת ניגשתי למשרד שלו ושאלתי אותו למה התכוון.
הוא אמר לי 'זה תלוי בך. הקידום שלך תלוי במידה בה אתה מעריך את עצמך. תחליט אתה מה אתה רוצה ללמוד'. התנאי שלו היה שהלימודים לא יפגעו בעבודה.
כבר באותו יום הבאתי הצעות מחיר ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים ושיווק."
התרשמתי שיש לך נטייה טכנולוגית. למה לא לימודי הנדסה?
"נכון. בעולם בלי אילוצים הייתי אולי בוחר תחומי לימוד אחרים כמו הנדסה אזרחית\אדריכלות, אבל היה אילוץ. לא היה מקצוע טכנולוגי שהציע לימודי ערב חוץ מלימודים לתואר הנדסאי, אני רציתי תואר ראשון."
ומה עם שינוי תפקיד וקידום בדרגה?
"גם זה קרה. קיבלתי תפקיד אחר שכלל אחריות על שלושה קווי ייצור. את התפקיד הזה מילאתי במשך שנתיים במקביל ללימודים. אבל הדרג הניהולי שלי לא השתנה."
זה לא היה עומס רב מדי?
"אלו לא היו שנים קלות. מישרה מלאה, שלוש פעמים בשבוע לימודי ערב וכמובן משפחה עם שני ילדים קטנים.
אחרי שלוש שנים בהם תפקדתי כמנהל קווי הרכבה, פניתי לסמנכ"ל התפעול ואמרתי לו שאני מרגיש שמיציתי את עצמי בתפקיד. אמרתי לו שאני חש שאם אמשיך זה ייפגע בעבודה, זה ייפגע בחברה וכמובן שגם ייפגע בי."
"הוא שאל אותי מה אני חושב שאני יכול לעשות. אמרתי שבצבא עסקתי בלוגיסטיקה לכן אני חושב שיש לי מה לתרום בתחום".
"תוך שבוע עברתי לתפקיד בתחום הלוגיסטי – 'מנהל אספקה שוק מקומי', זה היה תפקיד חדש שבנו עבורי. אחריות על ביצוע ההצטיידות מהספקים של החברה בשוק המקומי, תפקיד שכלל ניהול של ארבעה אנשי אספקה.
גם את התפקיד הזה מילאתי כשנתיים. נראה היה שבחברה שבעי רצון מהתפקוד שלי."
אבל אתה כבר 5 שנים בחברה, מילאת כבר 3 תפקיד ניהול שונים, ובהצלחה, ועדיין נשאר בדרג ניהולי נמוך יחסית – 5.
" אף תפקיד כזה במערך הייצור לא התפנה, יש גם לציין שבאותה תקופה למדתי. אבל לאחר חמש שנות עבודה ובמקביל לקראת סיום הלימודים היה ברור לי שאני צריך להתקדם.
פניתי למנהל הרכש והלוגיסטיקה ואמרתי לו שאני מעוניין בקידום ורוצה מאוד לעסוק בתחום אותו למדתי (התמחות בשיווק). הוא אמר לי שאין לו מה להציע לי, אבל ניתן לפנות למערך השיווק של החברה."
זה מוזר. נראה שהיית מנהל מוכשר שעשה עבודה טובה והמנהל שלך היה מודע לכך. בכזו קלות הוא ויתר עליך?
"נגעת בדיוק בנקודה. למחרת הוא פנה ואמר לי 'למה שבעצם לא תישאר אצלנו? הרי גם רכש הוא תחום מסחרי, כמו שיווק'. אמרתי 'בשמחה'.
קיבלתי תפקיד של קניין. מינוי זה כלל גם קידום בדרגה, למרות שקניין אינו תפקיד ניהולי. משום שיש בתפקיד הקניין היבטים מסחריים רבים כל הקניינים הם בדרגה 4."
נהנית מהתפקיד?
"היה מאד מעניין, עיסוק אחר מזה שפעלתי בו קודם. בתפקיד הזה פעלתי לשינוי דפוס העבודה עם קבלני המשנה. המטרה הייתה להעביר אליהם יותר פעולות ולהגיע למצב שנקבל מהם מוצר מוגמר.
בעבר, היינו מספקים לקבלן משנה את כל הרכיבים הנדרשים לביצוע העבודה והוא היה מרכיב אותם ומספק לנו מוצר מורכב.
עקר עבודתי ברכש אם כך הייתה, להפוך את כל קבלני המשנה לספקים."
מה מיוחד בכך? זה נשמע הגיוני.
"הגיוני מאוד ובכל זאת לא עשו זאת קודם."
זה באמת הוזיל עלויות?
"עלויות ישירות, לא תמיד; אבל העלויות העקיפות שלנו בהחלט צומצמו".
השכר שלך כבר עלה משמעותית?
"התייצבתי על רמת תגמול די דומה לזו שהייתה לי בצבא.
מילאתי את התפקיד במשך כשנה וחצי ואז הזמין אותי לשיחה מנהל התכנון והתיאום של החברה."
תמקם אותו מבחינת כפיפויות וזיקה.
"תפקיד מקביל למנהל הרכש – הממונה עלי באותה תקופה, דרוג ניהולי 3.
הוא סיפר לי שיש משבר גדול בניהול המלאי בייצור לאחר המעבר למערך מחשוב חדש. היו מחיקות מלאי רבות, המצב לא היה פשוט. הוא ביקש ממני לקבל עלי את תפקיד מנהל התפ"י (תכנון פיקוח הייצור) של מפעל המזגנים והמקררים.
כמובן שההצעה הייתה מתואמת עם הממונה שלי, עם מנהל משאבי אנוש ועם המנכ"ל."
"נכנסתי לתפקיד והתחלנו לעשות סדר. צמצמנו את מחיקת המלאים וארגנו מחדש את קו הייצור. שיפרנו שיטות וקבענו דפוסים של עבודה נכונה."
איך?
"במשך השנים למדתי למקד את הפעילות שלי בדברים החשובים, לא להתפרש על הכל. עיקרון ה'פרטו' ( 20\80 ). מיקוד העשייה ב – 20% הדברים החשובים. זה המתכון להצלחה. סיגלתי לעצמי את היכולת להיכנס לתפקיד ולזהות את ה – 20% דברים שאם תעשה אותם נכון יהיה לזה השפעה רבה על ההצלחה בתפקיד.
בתפ"י גם הסתבר שהבעיות היו בתחומים שכבר היה לי ניסיון בהם – בעיות בניהול מלאי ובלוגיסטיקה."
תן דוגמא קונקרטית לעשייה כזו.
"כל חודש ספירת מלאי כללית."
זה המון עבודה.
"זה אמנם המון עבודה אבל לא הייתה דרך אחרת, זו הדרך היחידה בה אפשר לדעתשניהול המלאי פועל כראוי.
הספירה והאיתור שוטף של החוסרים אפשרו לנו לתחקר את הסיבות, להפיק לקחים ולתקן."
ושוב עוברת לה שנה וחצי.
"נכון. אחרי שנה וחצי בתפקיד קרא לי מנהל הלוגיסטיקה לשיחה. הוא סיפר לי שהולכים לעשות שינוי ארגוני, הוא הופך לסמנכ"ל תפעול והוא הציע לי את אחד משני תפקידים: מנהל תכנון ותאום או מנהל המפעל. תפקידים בדרג ניהולי 3, כמו מנהל אגף. נמשכתי יותר לתכנון ותיאום, המערכת בה פעלתי אותה עת."
"באותה תקופה מזגנים זולים מיובאים מהמזרח הרחוק גרמו לחברה להקטין את פעילותה.
ההוראה מהנהלת Carrier הייתה להתמקד בליבת העסקים שלנו. כך הוצאו הרבה פעילויות שאינן פעולות ליבה כגון: מחלקת המצבעה, מחלקת הכבישה והפלסטיקה לספקים חיצוניים."
מה עם המשך לימודים? לתואר שני?
"מייד עם כניסתי לתפקיד, יצאתי ללימודי תואר שני במנהל עסקים יחד עם סמנכ"ל התפעול, על חשבון החברה."
"שוב עברה שנה וחצי ובמצע השנה שעברה הודיע סמנכ"ל התפעול על התפטרותו מהתפקיד והציע לי להחליפו".
זה כבר היה שינוי דרמטי. אתה הופך לחבר הנהלה – דרג 2.
"נכון זה כבר היה שינוי פאזה מבחינתי. קודם כל זו הייתה הפעם הראשונה בה התמודדתי עם ניהול של מערכת מורכבת הכוללת כמות גדולה של מחלקות ועובדים".
אתה גם חריג בתוך ההנהלה. רובם ככולם מכירים אותך כמנהל זוטר מהם.
"נכון ואני גם הצעיר שביניהם. בהתחלה הרגשתי שאני כל הזמן צריך להוכיח את עצמי."
היו מועמדים אחרים לתפקיד?
"הייתי מועמד יחיד."
איך קיבלו את זה מנהלים בדרג 3 שלא קודמו ועוד זכרו אותך כמנהל זוטר מהם, בדרג 4?
"סמנכ"ל התפעול עשה את העבודה. הוא דיבר עם כולם והסביר שלדעתו אני הראוי ביותר לתפקיד, גם בגלל חתך תפקידי האורך והרוחב שביצעתי בתפעול וגם בגלל היותי מנהל תכנון ותאום הקרוב ביותר בפעילות היומיומית לסמנכ"ל התפעול."
