המציאות המורכבת אליה נקלע מנכ"ל yes, רון אילון, מבהירה שמיומנות הכרחית למנהל חברה, שיש בה שותפים דומיננטיים, היא יכולת לגשר ולתמרן בין מגוון אינטרסים מנוגדים של אנשים בעלי אגו מפותח
ימים לא קלים עוברים על רון אילון, מנכ"ל חברת הלוויין yes. עוד לא סיים ללקק את פצעי ההתמודדות עם משבר אי הקליטה הגדול עתה עליו להתמודד עם משבר נוסף: עימות קשה בין הבעלים העיקריים של החברה, בזק ויורוקום.
לא נורא היה מבחינתו אם העימות היה מתרחש מעל ראשו, אבל המאבקים פוגעים באופן ישיר בהתנהלותה של חברת הלוויין ולא מאפשרים לו לנווט את הספינה לפי הבנתו. לכך, מן הסתם, ניתן להוסיף את עגמת נפשו המובנת בשל העיכוב בהענקת האופציות שכנראה הובטחו לו. סיבת העיכוב היא סכסוך זה ממש: אילון הגיע ל-yes מבזק ויורוקום עצרה את אישור הענקת ההטבה.
רק לפני חודשיים כתבנו על הבעייתיות הנובעת מדומיננטיות של בעלי שליטה בחברות ישראליות, הגורמת להערכת חסר שלהן. המאבק של יורוקום ובזק מציג היבט נוסף שעוד מחמיר את הבעייה: לא די בכך שחברות ישראליות נשלטות על ידי בעלים דומיננטיים, אלא יש מקרים בהם אותם אנשים שולטים במספר חברות.
אינטרסים מנוגדים יוצרים מצבים בהם מנכ"ל חברה צריך לא רק להתחשב בצרכים הקונקרטיים של בעל השליטה (למשל, בתאווה הידועה למשיכת דיבידנדים, המתנגשת ברצונו הטבעי של המנכ"ל כי כספים אלו יופנו דווקא לפיתוח החברה, או לתיגמולו שלו ושל מנהליו, ככל שהם ראויים לכך), אלא גם, כפי שממחיש מאבק יורוקום-בזק, התחשבות בצרכים של חברות אחרות הנמצאות בשליטת בעלי השליטה שלו.
כך מבקש שאול אלוביץ בעל השליטה ביורוקום לעכב את בחירת משרד הפרסום (עד כה עבדה yes עם משרד הפרסום המועדף עליו) וחמור מכך, הוא מבקש למנוע את קיום ההחלטה שלא לרכוש יותר את הממירים מחברה הנמצאת בבעלותו.
אין לדעת עד כמה יכול רון אילון לפעול כפי שעשה בשעתו יעקב פרי, כאשר שימש כמנכ"ל ונשיא סלקום, כשנדרש לתמרן במשך תקופה ארוכה בין בעלים מסוכסכים. פרי עשה מזה קריירה, והצלחתו בסלקום בתחום כאוב זה הייתה אחת הסיבות להבאתו לבנק המזרחי, כיו"ר. לא היה ממש חשוב חוסר ניסיונו בבנקאות, חשובה הייתה הרבה יותר יכולתו לעמוד בתווך בין שני בעלים דעתניים, ורטהיים ועופר, שלא תמיד ראו עין בעין את דרך ניהול הבנק. מאז שפרי שם שורר שקט בסביבת בעלי הבנק, לבטח כלפי חוץ.
כנראה שבין המיומנויות החשובות אשר אותן יש לבקש אצל מי שעומד בראשה של חברה ישראלית שיש בה שותפים דומיננטיים, צריכה להיות יכולת מוכחת לגשר ולתמרן בין מגוון אינטרסים מנוגדים של אנשים בעלי אגו מפותח. כאלו שכמעט ולא עושים חשבון לאף אחד. קשה להאשים אותם על כך, הכול כופפים ראשם בפני בעלי ההון וקל ונוח מאד להתרגל למצב כזה.
