פוקס של ויזל היא לא זארה של לבייב

לאחר ארבעה חודשי עבודה בלבד התפטר, שלא במפתיע, מנכ"ל קבוצת האופנה פוקס, אלי קידר. הכתובת הייתה על הקיר כבר בתחילת הדרך.
זה לא היה רק האתגר העיסקי – אסטרטגי שעמד בפני מי שהחל לנהל רשת אופנה שהצהירה על תוכניות נרחבות של שינוי בדרך ההתנהלות העיסקית שלה, אלא גם הצורך שלו לשנות דפוסי ניהול אליהם הסכין במהלך השנים האחרונות בהן שימש כמנכ"ל זארה ישראל.
הוא היה צריך לעשות סוויץ' לא פשוט בדרך ההתנהלות מול מי שהוא מדווח אליהם. מה שהיה צפוי לו בפוקס הוא לא מה שחווה בזארה.

בזארה נהנה קידר מחופש פעולה רחב יחסית. הוא פעל מול מנהליהם של שני ארגונים גדולים שפעילות זארה ישראל לא הייתה ליבת העיסוק שלהם. מצדו האחד ניצבו מנהלי אינדיטקס, חברת האם של זארה העולמית, היושבים בספרד, ומצדו השני מנהלי אפריקה ישראל על שלל עיסוקיהם. מנכ"ל אינדיטקס ולב לבייב ממש לא ישבו לו על הווריד. לבייב ואנשיו מעולם לא היו מומחי אופנה גדולים, גם קברניטיה של זארה לא הגיעו כל יומיים כדי לברר מה קורה בלבנט. בזארה ישראל על פיו של קידר נשק דבר. אין זה מפתיע, איפוא, כי כאשר נרכשה פעילות זארה ישראל על ידי בעלים חדשים, שמן הסתם ביקשו להיות מעורבים יותר, המנכ"ל הדומיננטי מצא עצמו בחוץ.

והנה קידר עבר למערכת אשר בפוטנציה אינה שונה ממה שעזב – לרשת פוקס, שנוהלה כל השנים על ידי מי שפיתח אותה והרחיב אותה, הראל ויזל. ויזל הוא לא מנהל מקצועי כמו קידר, אלא יותר יזם ואיש עסקים. מן הסתם שניהם ניהלו שיחות ארוכות שנגעו לחלוקת התפקידים בין המנכ"ל הנכנס לבין המנכ"ל היוצא, שהוא גם אחד מהבעלים, והדומיננטי שבהם. יש להניח כי הגיעו להבנות ולהסכמה כנה על חלוקת התפקידים ועל מידת חופש הפעולה של קידר. אבל בהסכמות וברצון טוב אין די, אם ויזל ראה שהדברים לא מתנהלים כפי שהוא אוהב מן הסתם התקשה להתאפק ולשמור על המרחק עליו התחייב לשמור, כי זה באמת קשה, ומצריך לא מעט עבודה במישור המנטלי.
כך גם קידר, לא פחות מויזל, היה צריך להתרגל לעבוד עם בעלים דומיננטי שמכיר את החברה על כל רבדיה וכל תשומת ליבו נתונה לה. הקושי היה של שניהם. הם לא עמדו בו.
לויזל יהיה קצת קשה יותר למצוא מנכ"ל בעל שיעור קומה (אם בכלל ירצה בכך). קידר יצטרך לחפש ארגון עם בעלים מעורב פחות.