עזיבה מהירה ובלתי צפוייה של בכירים לתפקיד אטרקטיבי מחוץ לארגון מעוררת לרוב כעס בקרב הנשארים. האם הכעס מוצדק או שמדובר בצעד קידום לגיטימי?
עזיבתה המפתיעה של נילי צור את תפקיד סמנכ"ל השיווק ב-yes, בתום שנה אחת בלבד, למשרה נחשקת יותר כמנהלת חטיבת דגני הבוקר והחטיפים של אסם, העלתה פעם נוספת את הבעייתיות שבתופעת העזיבה המוקדמת של בכירים בארגון.
דוגמאות נוספות לעזיבה מהירה ובלתי צפוייה של בכירים לא חסרות, חלקן מקשטות חדשות לבקרים את כותרות העיתונות הכלכלית; רובן מתרחשות, בודאי בדרגי ניהול נמוכים יותר, כמעט כדבר שבשיגרה.
לעיתים קרובות מעוררת הפרישה המוקדמת כעס בקרב צמרת הארגון. מנכ"ל yes, עופר בלוך, הורה לצור לעזוב את החברה, מיד עם היוודע לו דבר פרישתה המתוכננת. סיבה מרכזית לכעס היא אבדן ההשקעה. משאבים רבים מושקעים בגיוסו של עובד בכיר וגם בהכנסתו לארגון ולתפקיד.
בתפקידים בכירים רבים שנת העבודה הראשונה היא שנת לימוד והתאקלמות, תוך קבלת משכורת מלאה ושלל הטבות; והנה קם לו הבכיר, וכשהגיע זמנו להתחיל ולהחזיר את פירות ההשקעה בו – הוא עוזב את הארגון. לא פלא שעופר בלוך רתח.
אך האם הוא כועס בצדק? האם נילי צור נהגה שלא כשורה?
עקרונית ניתן להבין את בלוך. יש להניח שהיה ברור גם לו וגם לנילי צור שהיא לא באה ל-yes לשנה אחת בלבד. מובן גם תסכולו מהשקעה שירדה לטימיון ומהצורך להתחיל מחדש מהלך של גיוס סמנכ"ל שיווק. עם זאת, אין לשכוח כי אם לבלוך היה מסתבר, תוך מספר חודשים, כי עשה מקח טעות בגיוסה של צור, הוא לא היה משאיר אותה בתפקיד – למרות ההשקעה בה.
עובדים הם משאב חמקמק וקשה לצפות מהם לפעול שלא על פי צרכיהם. כמובן, רצוי שיפעלו בכפוף לקודים ראויים של אתיקה. האם הצעד של צור עומד בכללי האתיקה? האם היה עליה לוותר על ההזדמנות שנקרתה בפניה?
יש להניח שאת המגעים עם אסם ניהלה צור ללא ידיעתו של בלוך. בבוקר מן הסתם ישבה עמו ויחד תכננו מהלכים באווירה של אמון ונועם; ואחר הצהריים ניהלה מגעים עם גזי קפלן, המשנה למנכ"ל אסם. מעצבן, אין ספק. אך איזו אלטרנטיבה עמדה בפניה. לספר לבלוך על המגעים עם אסם? על זה שהיא שוקלת לעזוב את התפקיד שזה עתה החלה למלאו?
יוזמות כאלו נעשות במסתרים, בין השאר בגלל החשש שלא יבשילו ואם ייוודע הדבר בטרם עת, הנזק יעלה לאין שיעור על התועלת שבגילוי הפתיחות. אלה הם כללי המשחק.
בגיוס עובדים בכלל, ושל עובד בכיר בפרט, יש לבחון מרכיבים רבים – חלקם קשים מאד לאבחון; ובכלל זה גם מה הם סיכוייו של המועמד לקבל תפקידים אחרים במשק. מה הם האמביציות שלו ואלו מערכות קשרים טווה במהלך השנים.
יש גם לבחון עד כמה התפקיד המוצע לו אמנם אטרקטיבי מבחינתו, או שניכר כי הוא רואה בו רק שלב ביניים, מדרגה זמנית לפני קפיצה לתפקיד אחר – ראוי יותר בעיניו.
בחודשי עבודתו הראשונים של העובד בארגון, ובעצם לכל אורך תקופת העסקתו, יש לבחון היטב לא רק עד כמה הוא עומד בציפיות הארגון ובציפיותיו של המנהל שמינה אותו לתפקיד, אלא גם עד כמה הארגון מצליח לענות על הצרכים והציפיות של אותו עובד בכיר החדור, במקרים רבים, הכרת ערך עצמו. במילים אחרות, עופר בלוך צריך גם לבחון מה היא מידת תרומתה של yes למהלך של נילי צור. כל זאת במקביל למלוא האמפתיה וההבנה למצבו של המנכ"ל שספג מכה. אף אחד לא אוהב שעוזבים אותו, ובמיוחד אין זה נעים כאשר כולם יודעים על זה.
