בכיר בענקית הפיננסים אקסה תומך נלהב בכך שלמנכ"ל יש אחזקה משמעותית בחברה אותה הוא מנהל, ו"כך אירועי אנרון או וורלדקום לא היו מתרחשים". עם זאת, הדבר תלוי גם באישיותו של העומד בראש הארגון ומידת ההזדהות שלו עם העסק שהוא מנהל
"אחד המאפיינים החשובים ביותר של חברה שאנו אוהבים להשקיע בה הוא שלמנכ"ל יש אחזקה משמעותית בחברה אותה הוא מנהל". כך אמר לפני מספר ימים צ'רלס דידו, מנהל קרנות נאמנות הפועל במסגרת ענקית הפיננסים 'אקסה'.
דידו, שנשא דברים בכנס שערכה חברת ההשקעות תמיר-פישמן, ציין כי למד מניסיונו שהמוטיבציה של מנכ"ל הנמנה על בעלי החברה שונות מהמוטיבציה של מנכ"ל שכיר. "אירועי אנרון או וורלדקום לא היו מתרחשים אם מנכ"לי חברות אלו היו נמנים על בעליהן", אמר דידו.
"מנכ"לים שכירים יטו להשיג רווחים קצרי מועד, המשפיעים על הבונוס שלהם", אמר דידו. "אנו מעדיפים שמנכ"לי החברות בהן אנו משקיעים יפסידו סכום הגדול פי עשר ממשכורתם במקרה של ירידת ערך החברה. לכן יש חשיבות להבדל בגובה האחזקה של המנכ"ל הנגזר מגודל החברה".
לדבריו, "אחזקה של 5% תהיה מספקת בעינינו בחברה גדולה, לעומת זאת בחברה קטנה נרצה שהמנכ"ל יהיה בעל שליטה. כשהכנסתו נגזרת מערך החברה, לאורך זמן הוא יסתכל על טובת החברה ויעשה פעולות נכונות גם אם הן מקטינות את הרווחים בטווח הקצר. זו ערובה להתנהלות איכותית יותר של החברה".
מנכ"לים ויזמים שנשאו דברים בכנס הביעו תמיכה בדבריו של דידו. מנכ"ל סנו, ברונו לנדסברג, למשל, אמר כי מנכ"ל שהוא אחד מהבעלים יכול לקבל החלטות נועזות יותר ממנכ"ל שכיר.
יוסי ורדי הדגיש כי במקרה כזה המנכ"ל מזוהה עם העסק ולכן קטן יותר הסיכוי שתתרחש בו פרשה כמו הסוס הטרויאני, שהיא גם פגיעה במוניטין האישי. לדברי ורדי, "קל יותר לאירועים כאלו להתרחש בחברה של אף אחד; שהיום מנכ"לה נמצא כאן ומחר במקום אחר". דברים דומים אמר גם אלי פישר, מנכ"ל מעבדות פישר, בראיון טלוויזיוני.
אלה אמירות של טעם, אך האם תמיד אלו הם פני הדברים? בודאי שלא. הדבר תלוי גם באישיותו של מי שעומד בראש הארגון ומידת הזדהותו האמיתית עם העסק שהוא מנהל. האם הארגון הוא באמת ה"בייבי שלו", כמו במקרה של סנו או ד"ר פישר, או שהחברה נרכשת ומנוהלת כ"מחלבת כספים", המשמשת בעיקר כמקור להכנסות הפרטיות של הבעלים.
לצד חברות כמו סנו, צ'ק פוינט, איתוראן אן טבע, המנוהלות בהצלחה על ידי מנהלים ובעלים המזוהים אתן, יש גם מקרים אחרים בהם דווקא המנכ"ל השכיר רוצה לפתח את החברה שבאחריותו, ואילו בראש מעיינם של הבעלים למשוך כסף – לרוב כדי להחזיר את השקעתם בחברה מהר ככל האפשר. גם אם במחיר זה ידחו, למשל, השקעות חשובות שעל החברה לבצע כדי לבסס את גידולה ופיתוחה.
במקרה זה צפוי ניגוד אינטרסים בין בעל החברה, הדואג לרווחתו האישית, לבין המנכ"ל. אך אלו לא יהיו בדרך כלל הבעלים והקימו ופיתחו את החברה, אלא כאלו שרכשו אותה כדי לעשות "מכה".