לקראת יום כיפור מעלה שוקי שטאובר 10 שאלות למנהלים, מעין חשבון נפש שכדאי לכל אחד מהם לעשות עם עצמו
יש מנהלים אשר יום הכיפורים העומד לו בפתח אפשר שיביאם לעשיית חשבון נפש, מעין מאזן שנתי. שאלות רבות עשויים לשאול את עצמם מנהלים אלו. הנה לדוגמה עשר מהן, כנגד עשרת ימים נוראים:
א. מה אני באמת עושה עם הסמכות שניתנה לי? האם אני בעיקר משתמש בה כדי לחלק הוראות ולבחון את ביצוען, או שהסמכות גם מאפשרת לי לסייע לעובדי לבצע את עבודתם? הרי הנגישות שלי למשאבי הארגון גדולה לאין שיעור מזו שלהם.
ב. האם העובדים שלי מבצעים את הוראותיי בעיקר משום שאני מנהל ועל כן הם נמנעים מלהתעמת עם הסמכות שיש לי, או שהם ממלאים אותן מתוך הערכה לשיקול דעתי?
ג. ביני לבין עצמי, האם מוניתי לתפקיד המנהל משום שיכולתי לבצע את התפקיד נבדקה היטב, או שהמינוי נעשה בעיקר בשל קשרים ופוליטיקה ארגונית? איך זה משפיע על תפקודי ואיכות יחסי עם הסובבים אותי – עובדים, עמיתים וממונים ישירים?
ד. האם באמת איכפת לי מאיכות חייהם של עובדי, או שבעיקר אני רואה בהם כלי לקידום היחידה עליה אני מופקד; היינו, קידום מעמדי ותדמיתי בארגון?
ה. למה בכלל אני עוסק בניהול? אני אוהב את זה? זה מעניין אותי? לא נקלעתי לזה במקרה? המתח והלחצים שווים את המחיר? אי אפשר היה לפתח אחרת את הקריירה, גם במסגרת הארגון?
ו. העובדים שלי בכלל יודעים מה אני רוצה? האם הם יודעים מה הן מטרותיה המרכזיות של היחידה? האם לשם ביצוע של כל פעולה לא שגרתית נדרש אישור שלי? אם התשובה לשאלה זו היא 'כן' אז כנראה שהכיוון לא ברור להם, הם פועלים בערפל. הפכתי אותם לברגים ועל עצמי העמסתי עבודה מיותרת.
ז. פי ולבי שווים? יש לי אינטגריטי? מילה שלי זו מילה? זמן זה זמן? התחייבויות מתמלאות במועדן? אם יש תקלה שבגללה איני יכול לעמוד במילתי, האם אני דואג להתנצל ולהסביר, או שהתנצלות והסבר יפחיתו מערכי בעיני ויפגעו ברום מעמדי?
ח. בכמה אנשים פגעתי בשבוע האחרון? כמה פגעו בי? למה זה קורה? מה עשיתי כדי למנוע לפחות חלק מהתרחשויות אלו? מה אני יכול לעשות בעניין מעתה ואילך? כיצד ניתן לקדם את פני הרעה?
ט. האם אני שומר על איפוק במינון סביר? האם התנהגותי מאופיינת בבגרות נפשית? עד כמה אני נותן לאמוציות להשפיע על התנהגותי ושיקול הדעת שלי? האם המושג 'יכולת הכלה' או 'כושר ספיגה' מוכר לי? בקיצור, האם אני מתנהג כמו מנהל האמור להוביל אנשים, או כמו ילד מגודל?
י. אני יוזם או מגיב? היחידה שלי מנוהלת או מתנהלת? איזה חלק מזמני מוקדש לחשיבה ולתכנון? אני מכבה שריפות או מונע מראש את התפרצותן? איזה חלק מזמנה של מזכירתי מוקדש לביטול פגישות ולקביעת מועד חדש לקיומן? כל הפגישות הללו בכלל חיוניות? אי אפשר להגיע לאותה תוצאה באמצעות שיחת טלפון או התכתבות בדואר אלקטרוני?
גמר חתימה טובה.
