בעבר תכננתי לכתוב ספר על הקמה וניהול מסעדות. נושא מרתק בעיני. התחלתי לראיין יזמים בולטים בענף כמו האחים ירזין, רימון בן יקיר, אהרוני, עירית שנקר וחיים כהן ועוד… אבל המיזם לא הבשיל, כתבתי ספרים אחרים. אבל הרעיון ממשיך לנקר במוחי ובשלו הלכתי אתמול לכנס המסעדנות שמארגנת, זו השנה החמישית, חברת מידע כנסים.
חלקו הראשון של הכנס הוקדש לנושא החם של הענף: פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין הטיפים למלצרים. עיקרו: הטיפים שייכים למעסיק ומהווים חלק משכר העובדים.
ניכר היה כי נציגי המסעדנים אינם מחבבים את פסק הדין ומוצאים כי חסרונותיו עולים בהרבה על יתרונותיו. מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן רמז כי כך רצה הנשיא הפורש של בית הדין לעבודה (השופט פליטמן – ש.ש.) להטביע חותמו על המערכת. ברמן העריך כי שכר המלצרים יפחת בעקבות הפסיקה בלפחות 30% ושיפגעו דווקא מלצרים ששכרם נמוך יחסית. הוא גם הביע חשש כי לקוחות פחות ירצו להשאיר טיפים ביודעם כי הם נכנסים לכיסו של המעסיק ולא של המלצר. לכן עם הזמן יגדל הסיכוי שמסעדות יאלצו לוותר על הטיפ ולכלול את דמי השירות בחשבון. "זה לא טוב לנו ולא טוב למלצרים," אמר.
משום שהשופט נתן למסעדנים ארכה להתארגנות עד לתחילת 2019 הציג ברמן את שלוש החלופות העומדות בפני האיגוד. האחת, לפעול למען חקיקה בנושא. השנייה, לעתור לבג"צ והשלישית, לחתום על הסכם קיבוצי (ענפי – ש.ש.) ששר העבודה יכול להרחיב את תחולתו על כלל הענף.
הרו"ח המוחצן תיקו פרנקו כינה את יום מתן פסק הדין: "יום הנכבה של המלצרים". הוא טען כי אקטיביסטים תאבי פרסום הובילו את המאבק על גבם של המלצרים מבלי שיבינו לעומק את משמעות הפסיקה. כך מלצר צעיר בשיא אונו יקבל הרבה פחות כסף עבור עבודתו ובתמורה יזכה לתנאי פרישה נוחים יותר בעוד 50 שנה. פרנקו העריך שהיקף הטיפים השנתי עומד על כשני מיליארד ₪. לדבריו, סכום זה יתווסף למחזור העסקים וישפיע עליהם. למשל, תשלומי מע"מ (שיופחתו כמובן מהמלצרים), או תגמולים יותר גבוהים למי שמקבלים אותם מהמסעדנים לפי מחזור עסקים; כמו תשלומי זכיינים לרשתות או מסעדנים שמשלמים שכ"ד לפי מחזור.
ולבסוף, דברים שכתבתי בעניין זה, מנקודת ראותו של הלקוח, לפני מספר שנים בוואלה עסקים: https://finance.walla.co.il/item/1651009
