מנכ"ל יבמ ישראל, דניאל מלכה, הסביר למאות משתתפי הוועידה השנתית של "הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת אספקה" כי הם נמצאים על ספו של שינוי המתרחש אחת ל-25 שנים – תוצאה של חיבור בין כמויות אדירות של דאטה עם בינה מלאכותית.
מלכה הבחין בין שלושה סוגים של לקוחות: מודאגים, אופטימיים ואדישים. למודאגים הוא אומר שטכנולוגיה נועדה להעצים את האדם, לא להחליף אותו. עם האופטימיים הוא נמנה. לאדישים הוא מציע להתעורר ולהבין כי כל מה שיכול להיות דיגיטלי, יהיה דיגיטלי.
מדבריו של מלכה עלה שהחברות הגדולות לא יסתפקו בצפייה מהצד בגידולן המדהים של חברות האינטרנט. "אם חשבנו," אמר, "ש–Uber ו-Airbnb ייקחו את ההובלה, אז (טעינו); החברות הגדולות ישיבו מלחמה." לדבריו, 80% מהדאטה מצוי בארגונים הגדולים, רק 20% מצוי ברשת.
הוא אמר שארגונים "ממציאים עצמם מחדש. משתמשים בדיגיטציה כדי להתייעל ולהציע שירותים חדשים." כמו פורד, שהפכה מיצרנית רכב לספקית פתרונות תחבורה, המספקת שירותים גם למי שאינם בעלי רכב; או אלקטרה, המציעה מזגן שיש בו רכיב של בינה מלאכותית המזעיק טכנאי מזגנים, עוד בטרם התרחשה התקלה.
כך גם יבמ, המוגדרת כיום כחברה המציעה פתרונות של בינה מלאכותית. תחום שיש בו פוטנציאל אך גם מחייב לקיחת אחריות. לכן יבמ נטלה, בהקשר זה, על עצמה כללי אתיקה מחמירים:
האחד קובע שהדאטה שייך ללקוחות ויבמ לא תעשה בו שימוש.
הכלל השני נאמן לקביעה שהמכונה והאדם פועלים זו לצד זה, וכי המכונה לא נועדה להחליף את האדם. עם זאת, כל המקצועות הולכים ומשתנים לכן על שוק ההכשרה המקצועית לעבור שינוי מקיף. לדברי מלכה, הבינה המלאכותית תשולב בכל המקצועות.
הכלל השלישי מדגיש בחינה של דרכים בהם הטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם. בין אם בסיוע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בעולם העבודה ובחברה ובין אם בהנגשת בריאות לאזורים נידחים בעולם הרחב.
בחזרה לאותנטיות
הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.