הגלובליזציה אינה פוסחת על עולם הרכש. החיפוש אחר ספקים ראויים חוצה גבולות ומנהלי רכש פועלים יותר ויותר מחוץ לגבולות ארצם. בכנס בנושא שערכה חברת הייעוץ משיק הציג אחד ממנהלי החברה, ארן פסטמן, מגמה בקרב חברות "פורצ'ן 500" של איתור ספקים; במיוחד בשווקים המתעוררים של הודו, סין, ברזיל ורוסיה.
מן הסתם, הצורך באיתור גלובלי של ספקים נובע מהרצון לקבל מחירים זולים יותר, וגם לשם קבלת שירותים ומוצרים התומכים בפעילות שחברות בינלאומיות מקיימות בארצו של הספק. מגמה זו יוצרת, מטבע הדברים, קשיי שליטה ובקרה המעלים את הסיכון שדברים ישתבשו. נייקי יודעת לספר על זה דבר או שניים (קבלני משנה שהעסיקו ילדים גרמו למוניטין שלה בעבר נזק משמעותי). לכן מערכות רכש המצטרפות למגמה זו צריכות להעניק לסוגיית ניהול הסיכונים שלהם משקל נכבד יותר מבעבר.
אחד המאפיינים המרכזיים של עולם הרכש הוא התמקדות יתר בשאלת המחיר. זו סוגיה חשובה והיא תמשיך להיות כזו. בשנים האחרונות, עם העלייה הגוברת במודעות הצרכנית, עולה החשיבות המיוחסת לאיכות ומגמה זו לא פסחה על מערכות הרכש בארגונים. עתה על מנהלי הרכש להכניס מרכיב רב חשיבות נוסף במערך השיקולים שלהם – ניהול סיכונים.
אפשר שיהיה זה סיכון שהמוצר או השירות של הספק אינו טוב דיו ויחבל באיכות השירות, או המוצר הסופיים של החברה הרוכשת, או סיכון של אי עמידה במועדי אספקה הנובעים מנתיבי אספקה ארוכים ומורכבים, או סיכון הנובע מהגשה של תביעות משפטיות שהן תוצאה של רכש לא מוצלח, וכמובן סיכון למוניטין של החברה הרוכשת בעידן שבו מידע מופץ במהירות וללא שליטה.
במילים אחרות מערך ניהול רכש כבר לא יכול להמשיך ולהתמקד בהקטנת עלויות אלא לאמץ מדיניות של אופטימיזציה של רכש. זוהי משימה שאינה פשוטה כלל ועיקר, ולא רק בגלל שמנהלי רכש צריכים לשנות דיסקט, אלא משום שהנהלות של ארגונים הן שצריכות להפנים את חשיבות אי ההתמקדות במחיר. משמעות הדבר היא שלא מודדים, מעריכים ומתגמלים את מערך הרכש בעיקר על חיסכון אלא על בחינה משוקללת של מרכיבי אופטימיזציה כמו הקטנת סיכון, שעולה כסף!
