ניהול: לעוזר אין טיעונים מוצלחים יותר?

בשבוע שעבר אמר מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, לוועדת הכלכלה של הכנסת כי החלת ההצעה של חבילת ערוצים צרה תגרום לפיטוריהם של אלפי עובדים.

אין ספק שבפני עוזר עומדת משימה מורכבת במיוחד: לא די שעליו להבריא חברה שמזוהה עם שירות לא איכותי, הוא עוד צריך להתמודד עם שינויים רגולטורים שרק יכבידו עליו. ואם בכך אין די רק לאחרונה החליפה החברה בעלים, ומתחיל שיח על מיזוגה עם חברות אחרות בדרך ליצירת קבוצת תקשורת חדשה.

לכן ניתן איכשהו להבין אותו כאשר הוא מעלה טיעון שהוא עצמו יודע שאינו ממין העניין. הרי אם היינו שואלים את הרצל עוזר האדם, לא מנכ"ל הוט, אם יש מקום להפעיל חברה שמעניקה שירות לא מוצלח במיוחד, תוך שהיא משתדלת ככל יכולתה לכבול אליה לקוחות במחיר מופקע, כלל לא בטוח שהיה משיב בחיוב. אם היינו שואלים אותו אם יש זכות קיום לחברה כזו, רק כדי שלעובדיה יהיה עבודה; לבטח היה אומר שחלפה תקופת העבודות היזומות, וכי כיום עובדים רוצים לעבוד וצריכים לעבוד בארגון שיש הצדקה אמיתית לקיומו.

עוזר העלה את הטיעון בדבר פיטורי העובדים בפני חברי ועדת הכלכלה משום שהניח כי מה שמנחה אותם הם שיקולים פופוליסטים. שלא ירצו לתת את ידם למהלך שקשור לפיטורי עובדים. עוזר גם הרשה לעצמו להעלות את הטיעון הנלוז משום שבמצבים דומים בעבר גם בעלי עניין אחרים העלו אותו.

זה לא אותו דבר
אבל הקונטקסט שונה לחלוטין. במקרים רבים בעבר עלה טיעון זה כאשר חברה בקשיים ביקשה לבצע פיטורין המוניים בקרב עובדים שסיכויי ההעסקה החלופיים שלהם היו נמוכים. למשל, מפעל טקסטיל בעיר פיתוח ששולח הביתה עובדים בעלי ותק של 20 ו – 30 שנה. אנשים מבוגרים יחסית שאין להם מיומנות אחרת. מטיעון כזה חברי הכנסת, וגם הממשלה, לא היו מתעלמים.
זה לא הפרופיל התעסוקתי של עובדי הוט. רובם ככולם אנשים צעירים שממילא רואים בעבודה בחברה תחנה זמנית. אם נבדוק את נתוני התחלופה בחברה ממילא נגלה שכל שנה "הולכים הביתה", מתוך בחירה, עובדים רבים. רוב העובדים בהוט הם עובדי שירות, והתחלופה בקרב אוכלוסיה זו היא גבוהה במיוחד. עוזר יודע שאם החברה תאלץ לצמצם באופן דרסטי את כמות עובדיה, רוב רובם של הפורשים ימצאו עבודה.

גם אם הטיעון היה מוצדק עדיין טובת הצרכן גוברת. הציבור לא צריך לשאת על כתפיו העסקה מאולצת של עובדים, אלא דרך מנגנוני הרווחה; וגם זאת, במקרים מיוחדים. במקרה של הוט הנפגעים העיקריים יכולים להיות אולי בעלי המניות. וגם זה לא בטוח. כי מקימי החברה כבר מזמן החזירו את ההשקעה, ומי שלאחרונה רכש אותה, מן הסתם תמחר גם את סיכוני רגולציה (ואם לא, זו באמת בעייה שלו). עוזר רוצה שהבעלים שלו ירוויחו יותר כסף. זה לגיטימי, אבל שימצא טיעונים טובים יותר.

מאמר זה פורסם גם כאן: https://finance.walla.co.il/item/1673057

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

המסע לוולורה

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול