דוד שי, ויקיפדיה (העברית)

'ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית שנכתבת על ידי הגולשים', אומר דוד שי, אולי הדמות הפעילה ביותר בהפעלת המגה-אתר בשפה העברית. הכוונה במושג 'חופשית' היא לעובדה שכל גולש יכול לקרוא את המידע ללא תשלום, אפילו לא נדרש ממנו להיחשף למודעות פרסומיות.

כך ממש, שירות בעל ערך הניתן חינם, בזמינות גבוהה לכל דורש, בלי תנאי, ללא אותיות קטנות, בלי שום מחויבות.

תחילתה של ויקיפדיה בארה"ב. הקונצפט הראשוני של דור המייסדים, שקרא למיזם NUPEDIA, היה יצירת אנציקלופדיה במתכונת הקלאסית שערכיה נכתבים על ידי מומחים, ונבחנים בעין ביקורתית של עמיתיהם קודם לפרסום הערך באינטרנט. מיזם זה התקדם בעצלתיים, ובתחילת 2001 שינה כיוון, עם הקמתה של ויקיפדיה, שכתיבתה פתוחה לכל, וערכיה מתפרסמים מיידית, ומבוקרים לאחר פרסומם.

המיזם תפס תאוצה במהירות ותוך זמן קצר גלש את מעבר לעולמם של המומחים. הציבור הרחב גילה עניין לא רק בעיון בערכים אלא גם בכתיבתם, ביצירת התוכן.

שיתופו של הציבור הרחב התאפשר בזכות קיומה של תוכנה הנקראת 'ויקי' – תוכנה המאפשרת פיתוח מהיר של אתרי תוכן. זאת, דרך מתן אפשרות כתיבה לגולשים רבים. 'ויקיפדיה' היא השימוש הבולט ביותר בתוכנה זו.

דוד שי: 'התוכנה איפשרה גם פיתוח של ויקיפדיות נישה. למשל, בארץ יש יוזמות כאלו בתחומים כמו משאבי אנוש ומערכות מידע'.

תוך זמן קצר התפתחו ויקיפדיות בשפות רבות. כיום פעילותה רוחשת בלמעלה ממאה שפות, ביניהן עברית.

בויקיפדיה האנגלית כבר נצבר מאגר ידע עצום, למעלה ממיליון ושמונה מאות אלף ערכים, בגרמנית יש יותר מחצי מיליון ערכים. ויקיפדיה העברית כבר מכילה יותר משישים אלף ערכים, כפול ממספר הערכים שבאנציקלופדיה העברית.

ויקיפדיה היא דוגמא מובהקת של הגלובליזציה וביטויה האולטימטיבי – רשת האינטרנט. עיקר הפעילות היא לוקאלית, אך הלוקאליות היא לא גיאוגרפית אלא לשונית. ויקיפדיה העברית היא פעילות עצמאית, אך אין שום משמעות לארץ בה גרים הכותבים בה, או היכן על פני הגלובוס מתגורר מי שמרכז את פעילותה.

***

ויקיפדיה חפה מכל שיקול מסחרי, איזה אינטרס היה למייסדיה להקים אותה?
דוד שי: "החלק העיסקי של האינטרנט תמיד עשה הרבה רעש. יש הרבה דיבורים על איך להרוויח ברשת, אבל יש גם הרבה מאד פעילות, פחות מתוקשרת, שלא למטרת רווח. שם בעצם החלה הפעילות באינטרנט. רק מאוחר יותר התגלה הפוטנציאל העיסקי של הרשת.

ויקיפדיה הוקמה למען הקהילה. יש רבים שרואים בה דרך להגשמת יעד חשוב של קידום החברה דרך יצירה של נגישות הציבור לידע רחב."

עצם העובדה שכל גולש יכול לתרום מידיעותיו לכל ערך לא משפיעה לרעה על איכות הידע המוצג בויקיפדיה?
"בפועל מסתבר שזה הצליח, האיכות סבירה. המנגנונים שמפעילים את המערכת כוללים מערך בקרה שמונע בזמן אמת השחתה מהותית של ערך."

איך עובדים מנגנונים אלו? מי מנהל את העסק?
"כעקרון מי שמנהל את ויקיפדיה הם הגולשים הכותבים עצמם. אבל בהחלט יש פעילות מתואמת שמאפשרת את כל העשייה.

כיום יש קרן אמריקאית, ויקימדיה, שמגייסת כסף לצורך מימון התשתית הטכנולוגית – שרתים ורוחב פס.

מסתבר שזו לא משימה קשה במיוחד. משום שויקיפדיה היא אחד האתרים הנצפים בעולם, כל הזמן צריך עוד שרתים ועוד רוחב פס. לצורך רכישתם נדרשים כמיליון דולר כל שנה. סמוך לחג המולד הקרן עושה מבצע התרמה ותוך מספר שבועות היא מגייסת את הסכום הנדרש."

"כעת, כדי להתחיל לפעול בשפה מסוימת צריך לפנות אל הקרן כדי לקבל קוד 'פתיחת שפה'. מעבר לכך אין לקרן כל השפעה על מה שמתרחש בכל שפה, על התכנים, הכול מנוהל על ידי הגולשים."

איך התחילה לפעול ויקיפדיה בעברית?
"באמצע שנת 2003 שלושה או ארבעה אנשים יזמו את תחילת הפעילות. (מאוחר יותר פרשו מהפעילות.) בזמנו אחד מהם פנה אלי כדי לקבל ממני תכנים. הוא ראה חומרים מהאתר שלי העוסק בסוגיות מתמטיות, במשפט האחרון של פרמה. גם כתבתי קצת בויקיפדיה האנגלית.

זה שונה מהמצב היום. כיום לא צריך לגייס כותבים. אז, בתחילת הדרך, היה צריך להניע את המיזם. התחלתי לכתוב בנושאי מתמטיקה ומדעי מחשב."

כל אחד יכול לכתוב ערכים?
"כן, והוא גם לא חייב להיחשף, הוא יכול לבחור שם כיסוי.
ממילא שם הכותב, או כינויו לא מתפרסמים לצד הערך, הם רלוונטיים רק ל'משרד האחורי', שם נרשמת היסטוריית הכתיבה של הערך. יש ערכים שנכתבו על ידי מאות כותבים שתיקנו והרחיבו אותם."

"בפועל יש קבוצה של כותבים פעילים, הם כותבים את רוב הערכים. יתר הערכים נכתבים על ידי כותבים מזדמנים. הכותבים הפעילים, הם בעצם מה שאנו מכנים 'חברי הקהילה'."

איך נקבעת ה'חברות ' בקהילה? נדרש היקף פעילות מינימאלי?
"כן. ותק של חודש ומאה עריכות. אתה לא חייב לכתוב ערך. די בכך שנכנסת לערך, הוספת או תיקנת טקסט מסוים ולחצת 'שמור' והנה נרשמה על שמך עריכה.
בפועל יש בעברית אלפי 'ויקיפדים' רשומים, אבל פעילים קצת מעל מאתיים."

לא כסף, לא פרסום. מה מניע את הכותבים?
"הנאה מפעילות בשעות הפנאי. בניית פאזל ידע ענק זו פעילות יפה."

איך מבוצעת הבקרה על הדברים הנכתבים?
"עקרונית, כל גולש יכול לעשות בקרה ולתקן ערך. בנוסף יש 'מפעילים' שיכולים למחוק ערכים ולחסום כותבים. כאשר רואים שכותב מנסה להשחית טקסט בזדון ניתן לחסום את כתובת ה – IPשלו. לרשות המפעילים עומד כלי טכנולוגי המאפשר להם לבצע פעילות זו. בעברית יש כ – 30 מפעילים."

תוך כמה זמן מעלייתו של ערך לאוויר יש בקרה על איכותו?
"מהר מאד. הרי יש רשימה של השינויים האחרונים שנעשו. קח בחשבון כי רוב הכותבים אינם זדוניים ומבינים בנושא עליו הם כותבים.

גם מזהים תופעות ונערכים לקראתן. למשל, לפני חג אתה רואה תופעות של מחיקת ערכים. תלמידים מתבקשים להכין עבודת בית על החג, ואז תלמיד עושה עבודה על פי הערך וממהר למחוק אותו, כדי שאחרים לא יעשו עבודה דומה לשלו. לכן יש לנו יש נוהל לפיו בכל חג מגנים על הערך שעוסק באותו חג."

מי ממנה את המפעילים?
"חברי הקהילה. לכל אחד יש זכות הצבעה, זה דמוקרטי לחלוטין."

חברי הקהילה מכירים האחד את השני?
"המאתיים, שהם הפעילים העיקריים שכתבו חלק ניכר מהערכים, בהחלט מכירים האחד את השני. יש קשר שוטף, ואפילו מיפגש שנתי, פנים אל פנים. לכן גם הגיוני שהמפעילים יבואו מקרב קבוצה זו."

מה הפרופיל האישי של אותם מאתיים פעילים?
"מגוון. קודם כל ברור שהם באים מתחומי התמחות שונים. יש בהם תלמידים מחטיבת ביניים וגם אנשים בני 70 פלוס. הרוב הם צעירים, בדרך כלל בעלי תואר ראשון או סטודנטים. אבל יש גם בעלי תארים מתקדמים שהשפעתם ניכרת."

הפעילות אמנם אינה מסחרית אבל איך מונעים התגנבות של גורמים מסחריים. למשל, באצטלה של תוכן שיווקי?
"כל עוד הערך נכתב לפי כללי המשחק, ומספק מידע אובייקטיבי ואמין,לא משנה לי מי כותב ואם הדבר משרת אינטרס מסחרי או אחר."

סליחה, מי זה 'אני' המחליט מה משנה או לא משנה לו. מה תפקידו של אדוני?
"בכל שפה יש גם פונקציה המכונה 'ביורוקרט'. הביורוקרט מקבל את הכלים הטכנולוגיים מהמרכז בארה"ב כדי לתפעל את המערכת. כמו, למשל, לתת למפעיל את הכלי המאפשר לו לבצע את פעולות הבקרה שתיארנו.

עד לאחרונה אני הייתי הביורוקרט היחיד בוויקיפדיה העברית, לאחרונה מונו עוד שניים. כמובן שנבחרתי על ידי הקהילה, דמוקראטי לחלוטין."

איך הוצגה מועמדותך?
"אנשי הקהילה מציעים את בעלי התפקידים, גם את המפעילים. לא מקובל שבעל תפקיד מציע את עצמו."

אלו כל סמכויות ביורוקרט, להקצות כלים טכנולוגיים למפעילים?
"לביורוקראט יש גם זכות וטו על מינוי מפעיל. בעברית רק פעם אחת הוטל וטו. למפעיל אחד לא היה 'מזג מפעילי'. מפעיל צריך להיות אדם נוח לבריות, לא מישהו אגרסיבי החותך ומבקר ללא היסוס. הביורוקרט אינו יכול להדיח מפעיל, לכך נדרשת הסכמת הקהילה. אבל בכל מקרה, זה אירוע יוצא דופן."

יש מאגר מידע עצום בויקיפדיה האנגלית, ובשפות אחרות. למה צריך לכתוב את הערכים מחדש בשפה העברית? תתרגמו.
"אנחנו גם מתרגמים, אבל בנושאים רבים יש נקודות מבט ייחודיות לעברית. לכן היקף התרגום לא עולה על עשרה אחוז."

מהם תחומי הידע הבולטים בויקיפדיה העברית?
"אנשים כותבים על מה שמעניין אותם, אין קו מנחה. במתמטיקה יש קבוצת כותבים חזקה ולכן יש ערכים רבים בעברית הנוגעים לתחום זה. במוזיקה יש לנו כותבת מסורה המשתיתה את כתיבתה בעיקר על תרגום מאנגלית והוספת הרחבות. יש לה תפוקה מרשימה, כל יומיים שלושה היא מעלה ערך חדש. מובן שבתחומי יהדות, עם ישראל ומדינת ישראל יש ערכים רבים וטובים."

מה ויקיפדיה עשתה לאנציקלופדיות המסורתיות.
"ככל שהזמן חולף הן הופכות לפחות ופחות רלוונטיות."

בכל זאת, ויקיפדיה לא נתפסת כפחות 'רצינית' מאשר אנציקלופדיה כמו בריטניקה שערכיה נכתבים על ידי מומחים בעלי שם?
"לאנציקלופדיות, ככלל, אין 'מעמד' אקדמי. הן מקור ידע כללי לציבור הרחב. גם בעבודה באוניברסיטה לא תצטט מאנציקלופדיה, אלא מספר מקצועי בתחום בו נכתבת העבודה.
מכל מקום, עיתון המדע 'נייצ'ר' ערך מחקר השוואתי שבחן את אמינות המידע בין ויקיפדיה לבריטניקה. לא נמצאו הבדלים מהותיים."

ערכים רבים עוסקים באנשים המסתובבים בינינו. מי רשאי לכתוב ערך על עצמו.
"ברור שניתן לכתוב ערך רק על מי שיש בו עניין ציבורי. בדרך כלל לא מקובל שאדם כותב ערך על עצמו, אלא כותבים עליו. אנחנו נדיבים בעניין אבל יש גבולות. כאשר אין חד משמעיות לגבי מידת העניין הציבורי שיש באדם עושים הצבעה בין חברי הקהילה.

יש גם מצבים הפוכים. היה מקרה בו נכתב ערך על אדם מסוים והוא ביקש שימחקו אותו. כיבדנו את בקשתו. אבל אם ראש הממשלה יבקש למחוק את הערך על שמו, לא נמחק."

אלו שני מקרים קיצוניים. מה אם מישהו החפץ בפרסום ודואג שיעלה ערך על שמו? לא מישהו אנונימי לחלוטין, אבל גם לא דמות בולטת. איפה הגבול?
"כאמור, הגבול הוא לא חד משמעי. לכן אם יש ערך על אדם כזה נערוך הצבעה בקרב אנשי הקהילה, ובעקבותיה נחליט אם למחוק את הערך או להשאיר אותו.

אתן שתי דוגמאות להמחשה: כל חבר כנסת, מעצם היותו חבר כנסת, ראוי לערך גם אם לא הותיר רושם רב על הציבור. אבל ערך שייכתב על חבר שולי של איזה מועצת עיר, יימחק.

דוגמא נוספת נוגעת לאנשים שרוצים להתקדם בעולם הבידור. אם האמן הוציא דיסק הוא יזכה לערך בויקיפדיה. כך גם מי שזכה במקום ראשון בכוכב נולד. אבל לא מי שהגיע למקום החמישי באותה תחרות."