מאת בני גדרון וענבל אבו
מאי 2014
214 עמודים, 89 ש"ח
בשנים האחרונות קמים ארגונים שהם "עסק חברתי". הכוונה היא לארגון שמבקש לקדם מטרות חברתיות ומתנהל כעסק כלכלי. התופעה נמצאת בחיתוליה ועסקים חברתיים עדיין בוחנים את ההצדקה לקיומם ומתמודדים עם דילמות לא פשוטות. אלו נובעות בין השאר מכך שיש סתירה מובנית בין הרצון להתנהל על פי שיקולים כלכליים ובין הרצון לקדם מטרות חברתיות.
"עסקים חברתיים בישראל", סוקר את התופעה בארץ ומביא חמש דוגמאות לעסקים חברתיים.
המחברים, בני גדרון וענבל אבו, אכן מודים כי "יש צורך בפתרונות יצירתיים מאד כששתי אוריינטציות מנוגדות אלה מוכנסות לתוך אותה מסגרת ארגונית, במיוחד כשמסגרת זו צריכה להתקיים לאורך זמן".
בעבר הבעתי דעה כי כל עסק צריך להיות חברתי: "יזם שחושב על פתרון של בעיה אמיתית ונותן לה מענה ראוי, כאשר התמורה שמקבל הלקוח חשובה לו לא פחות מאשר התשואה הפיננסית, הוא בעיניי יזם של עסק 'חברתי' גם אם הוא בכלל לא ידע שהוא כזה." אך אני מודע לכך שזו שאיפה אוטופית ורוב היזמים חושבים קודם על טובתם הם ועל הצלחתו הכלכלית של העסק שלהם. יזמים חברתיים, המבקשים לקדם נושא חברתי מקימים בדרך כלל עמותה ויוצאים לקושש כספים. השילוב של השניים, מודים, כאמור, גם גדרון ואבו, מסובך.
כך, בכנס שעסק בנושא זה בשנה שעברה, פקפק פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, במידה בה עסקים חברתיים יכולים להתפתח לגורם משמעותי במשק. נקודה של אור בדבריו ניתן היה למצוא ברלוונטיות שמצא בעיקר בתחום התעסוקה לאוכלוסיות מוחלשות. ואכן, כל הדוגמאות המובאות בספרם של גדרון ואבו הם עסקים כאלו. ארבעה בתחום המזון והחמישי הוא "Call יכול" שזכה לתהודה תקשורתית בשנה שעברה כאשר חברת פלאפון שביקשה להתייעל רצתה להפסיק את ההתקשרות עמו, זכתה לקיתונות של ביקורת ציבורית וחזרה בה מהחלטתה.
פרשת פלאפון היא דוגמה טובה לאחת הבעיות בהם נתקלים עסקים חברתיים המבקשים למכור שירותים לעסקים רגילים: לא די בכך שהעסקת אנשים מאוכלוסיה מוחלשת דורשת הערכות מיוחדות ולעיתים כרוכה בעלויות נוספות, גם קשה לנתק אתם מגע. כמו שאמר חיים אריאל, יזם חברתי, בראיון שערכתי עמו: "מנכ"ל יכול להגיד לי: 'איך אתמודד עם מצב בו אני צריך לפטר אדם עם מוגבלות בגלל אי התאמה לתפקיד (שכלל לא קשורה למוגבלות שלו)? אני צריך שיפגינו לי שני אנשים על כסא גלגלים מול המשרד ויגידו שמפטרים אותם בגלל שהם נכים? וזו לא האמת, האמת היא שמפטרים אותם למרות שהם נכים.'"
"עסקים חברתיים בישראל" דן באופן ענייני ומאוזן בסוגיות אלו ואחרות. גדרון ואבו חותמים את סקירתם בנימה אופטימית המעודדת את פיתוחם של עסקים חברתיים: "בני אדם עדיפים להיות פעילים ותורמים ולא פסיביים ונתמכים. יתרה מזאת, אם מציבים בפניהם אתגרים סבירים, הם יתאמצו לעמוד בהם ובכך ירחיבו את יכולותיהם. החכמה היא לפתח מסגרות מתאימות שיאפשרו זאת. עסק חברתי הוא סוג של מסגרת כזו."
