ההרכב החסר של ועדת דברת שיקף התעלמות גורפת מציבור המורים ובכך יצר מראש התנגדות מובנית לרפורמה בחינוך
לו אני שלמה דברת, יו"ר כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל או בשמו הפופולרי יותר – ועדת דברת, כך הייתי מגיב היום, ביני לבין עצמי, לאחר עיון בהסכם שנחתם בין הממשלה לארגוני המורים, הסכם שהפך את טריילר הרפורמה שיצא לדרך לפני למעלה משנה ונידמה אז כענק של ממש, לגוגומוביל של 400 סמ"ק:
הייתי טופח על מצחי ואומר: "לכל הרוחות, עשיתי טעות ניהולית קשה. איך הסכמתי לעמוד בראש כוח משימה לאומי, שאחד מארבע מטרותיו המרכזיות היא דיון מקיף במעמד המורה – מבלי שבין חברי הכוח ישולבו נציגים של מורים? איך, מבלי דעת, זרעתי כבר בתחילת הדרך את זרעיהם של העשבים השוטים שיעמדו כסלע איתן בפני יישומה של הרפורמה, טובה ככל שתהיה?
"איך לא נתתי ליבי להרכב החסר של הוועדה, שמשימתה המרכזית היתה לבחון את המסגרות של הכשרת המורים והתפתחותם המקצועית; לבדוק את מבנה ההעסקה, שיטות התגמול ומסלולי הקידום של אוכלוסיית המורים, להציע דרכים למדידה והערכה של הישגים בתחומי ההוראה והחינוך, ודרכים לתגמול דיפרנציאלי לעידוד מצוינות. הרכב הועדה כלל "אנשי חינוך מהאקדמיה ומהשדה, מומחים מתחום הכלכלה והמשפט, אנשי עסקים ואישי ציבור", אך לא כלל נציג של ארגוני המורים.
"איך לא הבנתי כבר אז, ויחד איתי חברי האחרים לוועדה, כי התעלמות כה גורפת מציבור המורים תיצור מראש התנגדות עזה לכל מה שיוחלט, התנגדות שכבר הייתה מובנית בהרכב הוועדה. ארגוני המורים, אולי ארגוני העובדים החזקים במדינה, לא היו יכולים להרשות לעצמם עלבון כזה. הם חיכו בפינה, תקפו בשעת כושר והשיגו את שלהם.
"עכשיו כבר ברור לי שמערכת החינוך בישראל מושפעת מארבעה גורמים מרכזיים: איכות המורים, איכות הניהול, תיקצוב ומערכת יחסי העבודה. אנשי חינוך, ניהול וכלכלה היו בוועדה מלוא החופן, אך נציג מתחום יחסי העבודה – אף לא אחד. אותו פיספסנו.
"כשניקבע הרכב הוועדה הוחלט כי בין חבריה לא יהיו נציגי ממשלה ולכן גם לא נציג מארגוני המורים (מה הקשר? אבל ניחא); אבל לפחות מומחה ליחסי עבודה, כזה שהיה מתריע על הבעייתיות מול ארגוני המורים ועל השלכות ההמלצות על מערכת יחסי העבודה. איך אף אחד לא שם לב לכך שבועדה הדנה במערכת עתירת שביתות, שהחדשות בסוף אוגוסט מבשרות כי "שנת הלימודים נפתחת כסידרה!", אין אף חבר ועדה שמתמצא בתחום מורכב וסבוך זה?
"האם במפעל שבבעלותי הייתי יוזם שינויים מפליגים באגף מסוים מבלי לשתף את מנהל האגף? בודאי שלא. הוצאנו לדרך רכב לתפארת אבל שכחנו להרכיב את הגלגל הרביעי. כעת צריך לחזור לאחור, ללקק את הפצעים ולהתחיל מחדש; כנראה בלעדי – המורים לא מוכנים לשמוע את השם דברת, הוא עושה להם פריחה. אני יודע שזה לא אישי, זה העלבון הצורב שהם חשים בכל פעם שהם שומעים את שמי, זה מזכיר להם את ההתעלמות הבוטה מהם.
"מילא, אני את שלי עשיתי, הדו"ח הוא מלאכת מחשבת. אני מקווה שימצאו דרך מושכלת ליישם אותו לטובת כולם, עכשיו כשאנחנו כבר חכמים ומנוסים יותר".
