ניהול: שתפו אותם, למען השם

ביותר מ-80% מהמקרים שבהם נפגע הציבור משביתה, הסיבה המרכזית לה היא כשל ניהולי או אינטרס של ההנהלה בשביתה, שקשורים בעיקר למאבקי יוקרה ובורות ביחסי עבודה

באמצע השבוע שבתו עובדי משרד הפנים משום שהנהלת המשרד ביקשה לבצע שינויים ארגוניים ללא שיתופם. כאשר נאותה ההנהלה לשתפם, סירבו העובדים לדון בעניין ללא נציגי האוצר – בעל הבית האמיתי. הציבור, כהרגלו, סבל. מרבית סכסוכי העבודה פורצים מסיבות לא ענייניות, וקשורים בעיקר למאבקי יוקרה ובורות ביחסי העבודה.

ירשמו נא הגולשים לפניהם את הקביעה הבאה: ביותר מ-80% מהמקרים בהם הם נאנקים תחת עולה של שביתה המונעת מהם שירותים חשובים, בין אם היא מתרחשת בנתב"ג, משרד הפנים או מערכת החינוך – הסיבה המרכזית היא שההנהלה אינה יודעת לנהל את הטיפול בחילוקי הדעות, או שיש לה אינטרס שתפרוץ שביתה – למשל, כדי שייווצר אנטגוניזם ציבורי נגד ארגון העובדים.

ניקח לדוגמה את המקרה האחרון של משרד הפנים. למה לכל הרוחות לא משתפים את העובדים בדיון על שינויים ארגוניים אשר מטבע הדברים ישפיעו על הביטחון התעסוקתי של חלק מהם ועל דפוסי ההעסקה של אחרים? מה חשבה ההנהלה, שהם ישבו בחיבוק ידיים? ומדוע לשתף אותם רק כדי שלא יעשו צרות? אולי במסגרת שיתופם הם יעלו רעיונות אינטליגנטיים נוספים. הרי בכך גם תופחת החרדה מפני השינוי הצפוי ויגבר הרצון לשתף פעולה.

יתרה מזאת, הנהלה מנוסה יודעת כי שיתוף של נציגי עובדים רותם אותם לתהליך, וכך במקרים רבים הם מסייעים להנהלה לבצע את השינוי בקלות רבה יותר. כאשר יש שינוי ארגוני וצריך להתמודד עם עובד בעייתי, לא עדיף למנהל שאיש הוועד יהיה לצדו?

האוצר, הדוחף האמיתי לשינוי (הנהלת משרד הפנים באמת לא צריכה את כאב הראש הזה, תוספת תקציבית הייתה פותרת את הבעייה), חשב שההנהלה הוועד ירככו האחד את השני בדיוני סרק אין סופיים, ואז ייכנס הוא לעובי הקורה. אבל את נציגי העובדים לא עשו באצבע. הם רצו לשבת עם בעל הבית האמיתי, וכך היה.

שתפו אותם למען השם. ראשית, משום שזה צודק, כי כל שינוי נוגע לחייהם. שנית, משום שזה כדאי – הם יוציאו לכם לפחות חלק מהערמונים מהאש.

לקראת פרסום דו"ח דברת כתבתי כי מה שיטרפד את יישומו יהיה אי שיתופם של ארגוני העובדים. מאותן סיבות שצוינו לעיל. למרבה הצער, כך אמנם היה. תוצריה של עבודה רבה, שלוותה במהומה תקשורתית עצומה, מעלים אבק במגירות עבשות.

שתפו אותם, למרות שזו פררוגטיבה ניהולית, שתפו אותם משום שזה ניהול נכון. שתפו אותם למרות שאתם לא חייבים לנהוג כך.

בקיצור ותרו קצת על חלק מהאגו כדי שבהמשך בדרך לא תאלצו לוותר על חלק הרבה יותר גדול ממנו.

מאמר זה פורסם גם כאן: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3325987,00.html

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.

המסע לוולורה

בשעה רבע לאחת-עשרה רכשתי כרטיס נסיעה במיניבוס ארוך (25 מושבים) שעוד מעט ייסע ל-ולורה המרוחקת 181 ק"מ מסרנדה. השארתי במשרד הכרטיסים את הטרולי והלכתי לאכול