תודה על נכונותכם לקבל והלוואי שלא נזיק לכם: רשמים מכנס העשור של מידות
ביום רביעי האחרון התקיים כנס העשור של מידות, עמותה המסייעת לעמותות להתנהל טוב יותר. בכנס הוענק "אות האפקטיביות" על ידי השופטת לשעבר הילה גרסטל ועל
ביום רביעי האחרון התקיים כנס העשור של מידות, עמותה המסייעת לעמותות להתנהל טוב יותר. בכנס הוענק "אות האפקטיביות" על ידי השופטת לשעבר הילה גרסטל ועל
לקריאה לחצו כאן.
בעשור האחרון אני מייחס משקל משמעותי לסוגיית האחריות החברתית ולהתנהגות נאותה של עסקים משום שלתחום זה השפעה לא רק על שגשוגו של העסק ורווחתו, אלא
מייק אבנר, סמנכ"ל בכיר והיועץ המשפטי של קבוצת שטראוס, ממונה על אחריות תאגידית בחברה. מה זו בעיניך אחריות תאגידית? מייק אבנר: בעבר ארגונים התמקדו בתרומה
בסוף חודש ינואר, לאחר הכרזתו של איתן רף, יו"ר בנק לאומי, על פרישתו מתפקידו, החליטה ועדת המניות של הבנק להמליץ על הארכת כהונתו של הדירקטור
בשנים האחרונות התבססה בעולם הרחב, וגם בישראל, ההכרה כי ארגונים עסקיים ואחרים צריכים לגלות אחריות כלפי הקהילה שבתוכה הם יושבים. לא מעט חברות מבינות כיום,
מינוי לראש המערכת זה לא עוד קידום; זה כבר משהו אחר. במעבר לתפקיד הבכיר ביותר בארגון יש משום סיכון לאיש ולמערכת שבראשה התייצב, ואילו את
43,000 עולים מצרפת הגיעו לישראל מאז שנת 1990. בשנה שעברה עלו לארץ כ-3000 עולים מארץ זו (לפי נתוני הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה). החוקרות ד"ר קארין אמית
על הגירה ועל פוליטיקה, על צעירים שארצותיהם לא מסוגלות להכיל אותם ועל תרומתה של התקשורת לתדמית השלילית של ההגירה – רשמים מכנס בינלאומי. **** הגירה
בשלהי חודש מאי נערך במרכז האקדמי רופין "הכנס הבינלאומי הרביעי להגירה ושילוב חברתי" . במסגרת פנל מליאה שעסק במשבר הפליטים באירופה סיפר שגריר שבדיה בישראל כי מדינתו
רבים הם כיום הכנסים והדיונים שעניינם מימשל תאגידי בישראל. רק החודש נכחתי בשניים כאלו: האחד התנהל בבורסה לניירות ערך ודן בתספורות האג"חים; השני, כנס הדירקטורים
לפני למעלה משנה, במסגרת בדיקה שערכתי על מימשל תאגידי בישראל בראייתם של מנהלים בכירים, ראיינתי גם את גזי קפלן ז"ל, עד לאחרונה מנכ"ל אסם, שהלך
אחת הסוגיות המרכזיות שנדונות בסאגה המתמשכת של מינוי יו"ר דירקטוריון לחברת רכבת ישראל היא שאלת היותו של היו"ר המיועד "יו"ר פעיל". כבר לפני מספר חודשים,
למה לא לחשוף את גנבי הסוסים? בכנס שערכה בשבוע שעבר פירמת הייעוץ PWC אמרה עו"ד דין שיראל גוטמן עמירה, ראש מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך,
מארגן: המי"ל – המרכז הישראלי לניהול מועד: 8/5/2012 מהדברים שנאמרו בכנס: חיים שני, יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק א. מבנה פירמידלי של חברות מקובל מאד
רשמים מכנס במלאת שנה להחלת תיקון 20 לחוק החברות תיקון 20 לחוק החברות, שנכנס לתוקפו בדצמבר בשנה שעברה גובש בעקבות המלצותיה של ועדת נאמן, שהוקמה
כתריסר משתתפים לקחו חלק בדיון אודות השתתפותם של אנשים מהסקטור העיסקי בהנהלות [Board of Directors] של מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר). במיפגש התארחה המומחית מארה"ב,
על שכר בכירים ואחריות של טייקונים שכר הבכירים הוא נושא שזוכה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות. הכסף, רב ככל שיהיה, הוא החלק הפחות חשוב בו. לב
משרד רואי החשבון של יהודה ברלב ושות', העוסק בביקורת חקירתית, ערך את כנס החורף השנתי שלו. דיברו על שחיתות. חלק נכבד מהזמן הוקדש לשלטון המקומי.
משפחת עופר וקבוצת החברות שבבעלותה הקימה קרן למימון תרופות חיוניות שאינן כלולות בסל התרופות. פילנתרופיה או ניסיון למירוק מצפון ושיפור תדמית? בכל מקרה, תקרית הספינה
מתנ"ס בחיפה סגר חשבון בבנק המזרחי בטענה שהבנק אינו תורם דיו לקהילה. האם לקוח רשאי בכלל לדרוש מספק לפעול בתחומים שאינם קשורים להתקשרות בין הצדדים?
מקומות עבודה רבים, בעיקר מסעדות ובתי קפה, אינם מקפידים לשמור על החוק למניעת עישון; מכך נפגעים לא רק הלקוחות אלא גם העובדים שאינם מעשנים שזכאים
קיימת אמנם הסכמה גורפת כי לאורך זמן, מחויבות לאחריות חברתית תורמת גם להתפתחות העיסקית; אך בטווח הקצר על ארגונים להתלבט לעיתים בין ערכים חברתיים לשיקולים
בפרשת התמוטטות חפציבה פעלו בנקים לקידום האינטרסים שלהם על חשבון רוכשי הדירות; כיצד התנהלות זו מתיישבת עם מחויבותם לאחריות חברתית, הכוללת גם מחויבות לכללי מוסר
רק קשר בין עמידה בקריטריונים של אחריות חברתית לבין תיגמול מנהלים מוכיח כי הארגון באמת מחויב לערכים אלה וישקיע בתירגום הצהרותיו למעשים עם סיום סידרת
ארגונים בישראל חשים כי עליהם ליישר קו עם העולם המערבי ומתחילים לייחס לאחריות חברתית חשיבות רבה; מוקמות יחידות ארגוניות העוסקות רק בתחום זה, בנפרד מפעילות
יותר ויותר חברות משקיעות בשנים האחרונות משאבים כדי לשמור על הסביבה או למנוע ניצול עובדים. הקצאת משאבים נכונה תאפשר להמשיך בכך גם בתקופת צמצומים וקיצוצים
בעידן האחריות התאגידית, טיפול בפסולת מתחיל במניעת היווצרותה עוד בשלב תכנון המוצר, בעוד שמיחזור והטמנה באדמה נעשים רק בלית ברירה. פסולת כמשאב ולא כמיטרד. "התייחסות
"אם תאגידים רוצים לפעול באורח חופשי יותר ממגבלות ומעורבות ממשלתית עליהם להתייחס לחברה בה הם פועלים כבעל עניין מרכזי. עליהם לקחת בחשבון שיקולים חברתיים עוד
"כאשר אנשים משילים את ריבדי המעמד, הסטטוס והאינטרס האישי ועושים למען האחר, תוך שהם נמצאים בצד הנותן, המסייע, המחזק; רבים מהם הופכים בסיטואציות כאלו לבני