אחריות תאגידית

כנס המי"ל הקרוב, שיוקדש לאתיקה ועסקים, יעסוק קרוב לוודאי גם בהתמוטטות קלאבמרקט, בנוסף לפרשיות אחרות כמו הסוס הטרויאני. למרות זאת, הרכב הדוברים בכינוס נראה, על

למול השאלה למי נתונה הנאמנות של הדירקטור: לחברה או לבעל השליטה שמינה אותו, קובע שוקי שטאובר: לעולם יהיה הדירקטור נאמן קודם כל לעצמו   בכנס

בארצנו הקטנטונת, בה כולם מכירים את כולם, שכר העתק שמקבלים מנהלי חברות ציבוריות לא נתקל בביקורת עזה מדי גם מצידם של הדירקטורים מטעם הציבור  

הרמטכ"ל חלוץ, המרשה לעצמו לומר את שעל ליבו ללא כחל ושרק, עדיין לא השכיל לסגל לעצמו כישורים פוליטיים, ובתוכם הבנה עמוקה של פסיכולוגיית ההמונים  

גם בסקטור הפרטי יש לא מעט מינויים ממניעים לא ענייניים; אלה יוצרים בעייה מוסרית, פוגעים במורל הארגוני ובמנגנוני הקידום ומשבשים את תהליכי הניהול ואת תפקוד

כיצד יכול אדם המנווט את חייו לפי קודים מוסריים גבוהים לפעול בתחום אפל כמו תעשיית הנשק, בה השוחד הוא חלק מכללי המשחק? כנראה שעליו לבחור

חריגות השכר בבנק ישראל מסייעות לאוצר להגיד קבל עם ועולם: "אפילו מוסד ציבורי מכובד וראוי לא עמד בפיתוי והתפרע כאחרון הקומבינטורים." שערוריית השכר המתמשכת בבנק

ברוב הארגונים מסוג זה לא קיימת שקיפות ואין חובת דיווח, ואז נכנסת לפעולה הרגולציה. עו"ד גלעד חריש, יו"ר עמותת "לשובע", אף מעריך שהסדרת כללי שקיפות

לאן יוביל אותנו השיח הציבורי על השחיתות? האם יעניק לגיטימציה לנקיי הכפיים לפנות לדרך השחיתות או יעזור להוקיע את האשמים ויצעיד אותנו אל דרך הישר?

מי שמטביע תג מחיר של 29.99 שקלים על מוצר שהוא מציע למכירה בעצם אומר: "אני רוצה שהלקוח יחשוב שהמוצר עולה פחות ולכן אני מנסה לבלבל

בעוד מטרת הרגולטור היא למנוע פגיעה של ארגונים שונים בציבור, פעמים רבות הוא מכביד על הארגונים, כך שהנפגע העיקרי הוא השירות המוענק לציבור. הפיתרון? שקיפות!

פתרון פשוט להתמודד עם הביורוקרטיה בתשלומים לספקים הוא חקיקה שתקבע פיצויים נדיבים על הלנה, בדיוק כמו לשכירים. מפתיע שאף חבר כנסת טרם הרים את הכפפה

כשהנהלת הארגון ועובדיו מתוגמלים רק על השאת רווחים – הדבר גורם ללקיחת סיכונים מופרזים. התגמול צריך להינתן גם על בסיס שמירה על כללי האתיקה והמוסר,