העסקה הוגנת

אתמול שינסתי מותן והדרמתי עד לבאר שבע כדי לקחת חלק בכנס העשור של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. הנציבה החדשה (יחסית, שנתיים בתפקיד), עו"ד מרים כבהא,

לקריאה לחצו כאן.

תוכנית סטרייב ["לשאוף", באנגלית] פועלת במסגרת תב"ת (תנופה בתעסוקה) – מיזם התעסוקה של ג'וינט ישראל והממשלה. מטרתה היא לסייע לאנשים שלא נכללים במעגל התעסוקה להשתלב

על מנהל שמפטר עובדים לספק הסבר ראוי לכך – גם מפאת כבוד העובד וגם לטובת הארגון עיצבנו אותם, את הצעירים הצרפתים. לא רק שרוצים לאפשר

כאשר מעסיק "מוכר" לעובד הטבות המגיעות ממילא לפי חוק, תוך שהוא סומך על בורותו של העובד ביחס לזכויותיו, הוא עלול לשלם על כך מחיר בטווח

"הביקור ההיסטורי" של יו"ר ההסתדרות באיגוד לשכות המסחר מבורך כשלעצמו, אך יש להזהיר את עיני ממתן הכשר לפעילות חברות כוח אדם שחלקן פועלות תוך ניצול

החלטת הכנסת להסיר את הצעת החוק שנועדה להסיר את המסך שנמתח בין קבלן השירותים לבין מקבל השירות נגועה בחוסר סבירות קיצוני, כל כולה צביעות וחוסר

משרד התמ"ת יפרסם רשימה שחורה של חברות שאינן משלמות שכר מינימום. אם הרשימה לא תכלול ארגונים המפעילים חברות כוח אדם שמשלמות פחות משכר מינימום, לא

הדרישה לבעלות על רכב כתנאי קבלה לעבודה היא דרישה בלתי לגיטימית, גם אם ניתן החזר הוצאות רכב. העובד אינו צריך לשמש כספק ציוד של המעביד,

שוק התעסוקה מאבד הון אנושי איכותי רב בגלל דפוסים לקויים של שילוב נשים בעבודה. במקרים רבים, המחיר של האילוצים שבהעסקת נשים נמוך בהרבה לעומת התועלת

הבעייה עם הסכמי דור ב', המפלים בין עובדים באותו ארגון ומעניקים שכר שונה לעבודה שווה, אינה משפטית אלא נוגעת לחיי היום-יום בארגון השבוע עלו לכותרות

לא רק עשיית רווחים בשנים האחרונות עובר העולם התאגידי מהפך תפיסתי. חברות עסוקות יותר ויותר בחשיבה כיצד להצטייר כמי שפועלות למען מטרות חברתיות כוללות, ולא

מעסיקים נוטים להעלים עין מניצול של עובדי קבלן, תוך גלגול האחריות על החברות הקבלניות. אבל פסיקות חדשות של בתי משפט, שלא הסכימו לשחחר את המעסיקים

על חוק העסקת עובדי קבלן; על מי שמקדם אותו; על מי שמכשיל אותו; ועל מי שמגלגל עיניים ומסתתר מאחורי גבם של העובדים לא מעט מעסיקים

בכתבה זאת מובאת המשך השיחה עם עו"ד צביקה קינד, יו"ר איגוד חברות כוח אדם, על השלכות יישומו של התיקון לחוק חברות כוח אדם החל מחודש אוקטובר 2008.

חודש ספטמבר היה חודש של מבחן לחוק חברות כוח האדם. זהו החודש האחרון בו, לפי החוק, ארגונים המשתמשים בשירותיהן היו צריכים להחליט מה הם עושים

לפני כשנה פרסמתי סקירה שבחנה את חלחולה של תפיסת האחריות התאגידית בישראל. עלתה מתוכה התהייה עד כמה גישה זו של התנהגות ארגונית נאותה תמשיך להתקיים

בשבוע שעבר פורסמה כתבה שתארה תהליך מתמשך של ניצול עובדי קבלן באוניברסיטה העברית. נטען בה כי לאורך זמן אינם מקבלים את כל הכספים להם הם

בדרך כלל אפליה מתקנת מעוררת אצלי אי נוחות. אפליה היא אפליה גם אם היא מקדמת מטרה נעלה המנסה להצדיק אותה, גם אם מכנים אותה במילים

כאשר הגעתי בשבוע שעבר לכנס שדן בתעסוקת נשים בעידן של הפרטה גיליתי שם כ-150 נשים ופחות מעשרה גברים. לא הופתעתי, זהו תמיד התמהיל בכנסים מסוג

"אנשים שגילם מעל 40 חווים אפליה תעסוקתית קשה, גלויה וסמויה", כך העיד ד"ר ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה בכנס שערכה עמותת "50 פלוס מינוס". לצד הכאב

לאחרונה נערך הכנס השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. ההרצאות והפנלים העלו תובנות אותם אני מבקש לחלוק עם הקוראים. מה הם "כישורים זהים?" זה שנים

בכנס "נשים ליד שולחן הדירקטוריון", הציגה חברת דן אנד ברדסטריט ממצאי מחקר שערכה. מחקר  שהצביע על מתאם חיובי בין מספר הנשים החברות בדירקטוריון לבין גובה

קו ברור קישר בין הדיון הציבורי על תנאי העסקתם של עובדי הקבלן ובין הכנס השנתי של איגוד היועצים הארגוניים, איפ"א, שדן בתחילת החודש במושג המשמעות

החוק להגברת האכיפה של חוקי עבודה, שהושק השבוע ברוב פאר והדר באחד מהמלונות שעל שפת ימה של תל אביב הוא צעד מבורך כשלעצמו, צעד המלווה

בשבוע שעבר נערכה "ועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי במיגזר המיעוטים". דיברו שם על חינוך, על פיתוח כלכלי, על תעסוקה ועוד. ראש הממשלה עשה כבוד, גם