על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה כלכלי של המדינות המפותחות, מעמדו של המורה בישראל נמוך במיוחד. על רקע זה מובן גם מדוע גדל מספר הסטודנטים להוראה הבאים ממעמד סוציו אקונומי נמוך
השבוע התפרסמו שוב נתונים המצביעים על מעמדם העגום של מורי ישראל ביחס לארצות מפותחות אחרות. על פי הנתונים, שהושתתו על בדיקה שערך הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD), מעמדו של המורה בישראל נמוך במיוחד בקבוצת מדינות זו – מקום 27 (מתוך 28 מדינות), משהו בין צ'ילה לצ'כיה.
המיקום נקבע על פי 5 פרמטרים מרכזיים: ההוצאה השנתית לחינוך לתלמיד, מספר התלמידים לכל מורה, מספר שעות ההוראה הפרונטלית בשנה, אחוז המורים בני פחות מ- 30, ולבסוף – השכר השנתי של מורה לאחר 15 שנות ותק.
אם נסכם את עיקרי הנתונים נמצא כי מדובר במקצוע שהעבודה בו רבה יחסית לשכר המשולם עבורה. לכן אין זה פלא כי בפרמטר 'אחוז המורים בני פחות מ-30' התוצאה אף היא נמוכה יחסית. פרמטר זה הרי משקף את מידת האטרקטיביות של המקצוע, את מידת הנכונות של צעירים להצטרף אל שורות מורי ישראל.
הרקע לא נבדק
פרופ' רמי יוגב מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב מוסיף מרכיב נוסף שבדיקתו של ארגון OECD לא לקחה בחשבון. נתון המתייחס לרקע של אותם צעירים, בני פחות מ-30, שבכל זאת מגיעים למערכת החינוך.
בדברים שנשא בכנס שנערך בחודש שעבר ציין כי "אם בעבר חלק הארי של המורים בארץ הגיע מקרב מעמד הביניים, הרי כיום הולך וגדל מספרם של סטודנטים להוראה, בעיקר במכללות להכשרת מורים (27 מוסדות הוראה כאלו פועלים ברחבי הארץ), הבאים ממעמד סוציו אקונומי נמוך יחסית. משמעות הדבר כי לרבים מהם אין את ה'הון התרבותי' שמערכת החינוך מבקשת כי יונחל לתלמידים".
לדבריו, הולך ומסתמן מחסור של מורים בישראל. הוא הציג ממצאים המצביעים על כך שהגיל החציוני של מורים בתיכון הוא כיום מעל ל- 50. המחסור במורים קיים בעיקר במקצועות המדעיים, אבל הוא מחלחל גם למקצועות ההומאניים.
יוגב הודה כי גם בארצות המערב יש המתחבטים בבעיית המחסור במורים, אך בארצות אלו גם מוצאים פתרונות שישראל אינה מסוגלת ליישם. למשל, יבוא של מורים המגיעים מחוץ לגבולות המדינה. הוא תאר תהליך בו מורים רבים מוצאים את דרכם מאנגליה לארה"ב, ואילו אנגליה עצמה מייבאת מורים ממזרח אירופה.
מובן לכל מדוע פתרון כזה אינו ישים אצלנו. ישראל היא מובילה עולמית בתחום מציאת פתרונות למחסור בעובדים בעיקר בענפים כמו בנייה, חקלאות, סיעוד או זנות. אזרחי רומניה, הפיליפינים, תאילנד או לאטביה נהנים מהכנסת האורחים שלנו, אך עובדים אלו עוסקים בעיקר בתחומים בהם לא צריך לדבר הרבה.
בתחום ההוראה העסק יהיה הרבה יותר מסובך – מורים דוברי אנגלית פרושים על פני הגלובוס, מורים דוברי עברית נמצאים בעיקר בארץ.
