בדיון על האבחנה בין אסטרטגיה צבאית לאסטרטגיה עיסקית שערך המועדון המסחרי תעשייתי הייתה הסכמה על אחת הבעיות הניהוליות המרכזיות המופיעה בשתי המערכות: ראייתה של בעיה אסטרטגית כבעיה טקטית. לדוגמה, יעקב בורובסקי, לשעבר ניצב במשטרה, סיפר על דוח שימרון ששם על המפה את עובדת קיומו של פשע מאורגן בישראל. עד אז, טען, איש לא הכיר בכך שיש פשע מאורגן בישראל.
דוגמה נוספת: בועז דנילוב, מחברת הייעוץ הניהולי AVIV AMCG, סיפר על המילונאי ובסטר שתפס את אשתו בוגדת בו. מבחינתה זו הייתה הפתעה – סוגיה טקטית. מבחינתו זו הייתה תדהמה (שינוי של תפיסת היחסים שלו עם אשתו – ש.ש.) – סוגיה אסטרטגית.
המתדיינים הסכימו כי יש שוני מהותי בין ניהול צבאי ובין ניהול עיסקי. יצחק גת, מנכ"ל אלביט מערכות, אמר כי הצבא יוצא למלחמה כל 10 שנים בממוצע ואילו בעסקים כל יום הוא מלחמה. מכאן שכל יום עוסקים ביישום האסטרטגיה. גת גם הסכים עם אמירתו של דובר אחר, עמיר ניר, מנכ"ל חברת קינטיקס, שאמר כי בצבא ניהל תקציב ואילו בעסקים הוא מנהל כסף. לדבריו, יש הבדל מהותי בין שני סוגי הניהול.
מתחילים מחדש
אי אבחנה בין תפיסה טקטית ואסטרטגיה של הקריירה שלהם מאפיינת מספר לא מבוטל של קצינים בכירים. עם פרישתם מהצבא, בגיל צעיר יחסית, עומדת לפניהם דילמה לא פשוטה – האם להמשיך ולהיות קציני צבא בכירים לשעבר, או להתחיל בדרך חדשה, מבלי להביט לאחור.
הדילמה לא נוגעת בשאלה אם לשים את השירות הצבאי מאחור, אלא עד כמה הוא ממשיך להיות ברקע עשייתו החדשה של האיש. עד כמה הוא נסמך על תהילת העבר.
אחד ממפקדיו לשעבר של חיל האוויר אמר לי פעם כי המעבר לעולם האזרחי הוא מהלך לא פשוט למישהו שהיה במעמדו. "אין שום מערכת אזרחית", אמר לי, "שמשתווה בגודלה ובעוצמתה (ונוסיף לכך את האחריות לחיי אדם) לחיל האוויר." מפקד בכיר שלא עושה שינוי תפיסתי נקלע לבעיות לא פשוטות העשויות להקרין על תפקודו המקצועי.
אחד הביטויים המוחשיים לאי רצון להפסיק ולהישען על העבר הם כרטיסי הביקור של אותם קצינים בכירים פורשים. יש ביניהם כאלו שרושמים ליד שמם את דרגתם הצבאית (מיל.). יידעו אותם קצינים כי זו הכרזה שיש לה משמעות אסטרטגית. במיפגש היכרות או בתכתובת דוא"ל האיזכור שאתה תת אלוף או אלוף במיל. הוא צעד טקטי לגיטימי. מנגד, האיזכור הקבוע לכך בכרטיס הביקור, או אפילו בחתימה בדוא"ל, היא בדרך כלל שגיאה אסטרטגית. כי זה לא קשור לתפקיד האזרחי החדש, זה נראה כניסיון להישען על תהילת העבר. אתה הוא מי שאתה ולא מה שעשית פעם.
