קריירה: על אתיקה וגיוס בכירים

בתחרות העזה על גיוס מנהלים בכירים ומנוסים נותרת פתוחה השאלה לגבי אחריותו המוסרית של "צייד הראשים" למהלך

מנהלים בכירים ומנוסים אינם מוצר נפוץ, לא בעולם ולא בארץ. הבחירה במי שיאייש את קודקודו של הארגון היא לפעמים ההבדל בין הצלחתו של הארגון לכישלונו.

על כן היה זה אך טבעי כי תתפתח תעשייה שלמה העוסקת במה שמכונה בעגה הפופולרית 'צייד ראשים' (HEAD HUNTING), או על פי המינוח המקצועי, המעודן יותר – 'איתור בכירים' (EXECUTIVE SEARCH).

אך במקרים רבים דווקא העגה הפופולרית מתארת את התהליך בצורתו האמיתית. מאתרי הבכירים לא מוצאים את ה"ניצוד"בביתו, הם גם אינם מפרסמים מודעות בעיתונים, כדי שהבכירים ייפנו אליהם. המנהלים הנחשקים הם אנשים עסוקים, במקרים רבים הם כבר מועסקים במקום עבודה אחר ממנו צריך לשלות אותם.

נשאלת השאלה למה שאדם ייעתר להצעה לעזוב את מקום עבודתו?  "לא טוב לו שם", אמרה מנהלת של חברת איתור בכירים בכנס שערכה חברת הייעוץ הארגוני נירם-גיתן. "הוא חיכה להזדמנות. שהרי אם היה לו טוב במקום העבודה הנוכחי, לא היה נעתר להצעה".

הוסיפה הדוברת: "אפילו אם טוב לו במקום עבודתו הנוכחי אבל מציעים לו משהו טוב יותר, במסגרתו ימצה בצורה טובה יותר את הפוטנציאל שלו; זו גם תהיה סיבה שיכולה לגרום לו לשקול מעבר לארגון אחר".

לדעתנו, הפנייה של "צייד הראשים" לוקה בפגם אתי. כמוהה כפיתוי – לגיטימי, אך עם קונוטציה שלילית.

דוברת אחרת בכנס, מנהלת חברת השמה שאינה עוסקת בהשמת בכירים, סיכמה את העניין במשפט אחד: "לא אעשה לאחרים דבר שלא הייתי רוצה שיעשו לי". כפי שלא הייתה רוצה שיבואו בהצעות תעסוקה לעובדיה, גם היא לא תיפנה בהצעות תעסוקה לעובדי ארגון אחר.

נצרף היבט נוסף בעל משמעות אתית: לעיתים, עובד ספון לבטח במקום עבודה מסוים ומקבל הצעה שקשה לעמוד בה. הוא משתכנע, עוזב את מקום עבודתו, ומתחיל להיות מועסק בארגון החדש. אך יש והשידוך לא מצליח והוא נאלץ לעזוב את מקום עבודתו החדש.

אותו עובד יצא קרח מכאן ומכאן, ממי שהיה בעל מישרה מסודרת ונוחה, הפך למחפש עבודה ואולי אף למובטל. לדבר השלכות לא רק עליו ועל הקריירה שלו אלא גם על משפחתו – כלכליות ונפשיות.

האם אין ל"צייד" שום אחריות מוסרית במצב זה? האם הוא יכול להסתתר רק אחרי אמירה, נכונה לכשעצמה, לפיה 'כל אדם בוגר אחראי להחלטותיו'? האם אין כל משקל ליכולת השכנוע שלו? בקיצור, האם רק חווה היא האשמה הבלעדית בכך שטעמה מפרי עץ הדעת? 

מאמר זה פורסם גם כאן: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3236581,00.html

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שוקי שטאובר

שוקי שטאובר

חוקר, סופר, עיתונאי, יועץ ומרצה בתחומי ניהול, עבודה וקריירה

מאמרים נוספים מרחבי האתר שעשויים לעניין אותך

יהושע בדרכים

278 עמודים ספר מסע דיגיטלי עם תמונות צבע בגיל שישים ושבע וחצי נפרד החוקר והסופר שוקי שטאובר מרוב חפציו ויצא לחיי נוודות בעולם עם טרולי

בחזרה לאותנטיות

הולכים ומתרבים המצבים בהם השוכר דירה במסגרת איירביאנבי לא פוגש את המארח. זה משאיר לו מפתח במקום מוסכם, ואם צריך מתקשרים בכתב או בשיחת טלפון.

סיור היסטורי קצר

ביקרתי בכמה מאתריה הבולטים של ולורה, העיר השלישית בגודלה באלבניה, בה הוכרזה עצמאות המדינה בשנת 1912. מוזיאון העצמאות הקטן, מספר את סיפורה של אותה שנה.