מארגן: המי"ל – המרכז הישראלי לניהול
מועד: 8/5/2012
מהדברים שנאמרו בכנס:
חיים שני, יו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק
א. מבנה פירמידלי של חברות מקובל מאד בשווקים מתפתחים
ב. בהשוואה בינלאומית רק לקולומביה יש יותר מבנים פירמידליים מאשר לישראל
עו"ד דוד חודק, ראש משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'
ג. ההמלצה על רוב של דח"צים בדירקטוריון החברה מובילה לכסת"ח. כי הדח"צים לא חולמים על התפתחות החברה הכרוכה בלקיחת סיכונים
ד. אומרים לי ש"ככה זה עובד בחו"ל". אז אני עונה ש"שם יש הרבה פחות רגולציה ואז גם דח"צים מוכנים לקחת סיכון." כדי לגדול ולצמוח צריך לקחת סיכונים (כמובן מחושבים, עם שקיפות)
ד"ר שלמה נס, רו"ח ועו"ד
ה. כרבע מהחברות בשוק ההון הישראלי נמצא במגעים להסדר. זה היקף מהותי
ו. שוק ההון בישראל לא ערוך למצבים של חדלות פרעון. לעומת זאת הבנקים כן ערוכים לכך, דרך מחלקות של אשראים מיוחדים
ז. דוגמה (ללא ציון שם) של חברה בהליכי פירוק אשר מניותיה (ששווין אפס) ממשיכות להיסחר בבורסה
עו"ד פיני רובין, ראש המשרד גורניצקי ושות'
ח. המלווים מקבלים תשואה גבוהה שנועדה לרפד את הסיכון שלהם. זה כרית הביטחון שלהם. כמו כן בראייה כוללת ההפסדים שלהם שוליים ביחס לרווחים
ט. אין ניגוד אינטרסים בין בעלי החוב לבעלי המניות. גם בעל השליטה לא רוצה בפירוק, הן משום אי רצונו שהמוניטין שלו ייפגע ושוק ההון יתייחס אליו אחרת; וגם בגלל התקווה שהחברה כן תתאושש ותצא מהמשבר
י. לכן כולם נושאים בנטל, בעלי החוב יוותרו על חלק מחובם ובעלי השליטה יביאו כסף מהבית. אבל אם בעל שליטה לא רואה תקומה לחברה הוא לא יזרים כסף (אולי רק משיקולי מוניטין)
יא. עצם ציון המילים בע"מ ליד שם החברה הוא נורת אזהרה שאומרת: "ראו הוזהרתם, החברה תשלם רק את מה שיוותר בה." לבעלי מניות אין אחריות והם אינם ערבים, זה הדין.
יב. פרופסור אנגלי רב מוניטין אמר שהערבון המוגבל הוא אמצאת המאה משום שהוא מאפשר לכלכלה לשעוט קדימה
יג. אם חברת אם משגשגת מסייעת בחילוצה של חברת בת קורסת יש בכך משום העדפה של בעלי החוב של החברה הקורסת על חשבון בעלי החוב של החברה המשגשגת (לכן גם במקרה כזה הסיוע יינתן, אם יינתן, רק משיקולי מוניטין)
רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה
יד. מבקרים פנימיים אוהבים להתעסק בהיסטוריה, במה שהיה; ואילו כיום הנהלות לוחצות לקבל בקרה בזמן אמת
טו. כמו כן הנהלות דורשות כיום מהמבקרים גם תובנות המושתתות על הערכות וניתוחים
טז. סקר מצא כי ב-72% מהחברות שדיווחו לבורסה על עיסקאות מהותיות, עיסקאות אלו לא נבחנו על ידי המבקר
רו"ח אורי כהן, שותף במשרד רו"ח סוארי ושות'
יז. כיום הדיון מתמקד יותר בהגבלת שכר המנהלים ולא באפקטיביות של שכר המנהלים
יח. אי אפשר לדרוש בסיס תגמול ארוך טווח כאשר מנהלים ממשיכים להידרש לדוחות רבעוניים
יט. כאשר מושם דגש על הטווח הארוך המנהל לא באמת יודע על מה הוא מקבל את הבונוס.
ד"ר גיתית גור גרשגורן, הכלכלנית הראשית ברשות לניירות ערך
כ. בענף ההשקעות שכר הבסיס הוא נמוך יחסית. רוב התיגמול מושתת על אופציות ובונוסים
כא. בעל שליטה לא צריך לקבל בונוס על קידום חברה שהיא ממילא בשליטתו
כב. לא נמצא קשר רב שנתי ועקבי בין שכר לבין ביצועים
